אני חושד שהילד שלי נפגע במסגרת. מה לעשות?

ככל שאתם חושדים שהילד שלכם נפגע במסגרת בה הוא שוהה, הכנו לכם רשימת כללי עשה ואל תעשה, שתוכל לתת לכם בסיס להמשך ההתנהלות שלכם בנושא.
נכתב ע"י: עו"ד גל קנר אלימי

שיתוף ברשתות:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
בשנים האחרונות אנחנו עדים לעליה במודעות לפגיעות של גורמים חינוכיים-טיפוליים בתינוקות ופעוטות במסגרות לגיל הרך. אנחנו גם עדים, בהתאם, לעליה במספר התלונות במשטרה, לעליה במספר התיקים שנפתחים ולמגמה של החמרת ענישה. בנוסף, אנחנו עדים לעליה במספר התביעות האזרחיות שמוגשות בנושא.

עם זאת, עדיין קיימים מקרים רבים שלא מבשילים לכדי הליכים פליליים, זאת בעיקר על רקע העדר ראיות לכאורה וכן בשל חשש של ההורים מתביעות נגדיות מצד הצוותים המחנכים-מטפלים.

לכן, ככל שאתם חושדים שהילד שלכם נפגע במסגרת בה הוא שוהה, הכנו לכם רשימת עשה ואל תעשה, שתוכל לתת לכם בסיס להמשך ההתנהלות שלכם בנושא:
✖ אל תעשה: הטיפ הראשון שלנו אליכם, הוא קודם כל, בשלב הראשוני, לא לשתף בחשד עד שאין לכם מידע מבוסס ורצוי גם ראיות ברורות. אל תכתבו בקבוצת הווטסאפ של ההורים או בעמודי הפייסבוק, שלא תמצאו את עצמכם מואשמים בהוצאת דיבה. כמו כן, בשלב הראשוני, אל תפנו בשאלות לצוותים, כדי שאלה לא יפעלו באופן שיהיה בו כדי לפגוע בהליך החקירה.

✔ עשה: תתעדו היטב את הסיבה לחשד. ככל שיש סימנים על גוף הילד – תצלמו; ככל שהילד מספיק גדול לשתף – תקליטו; ככל שמישהו מהצוות משתף אתכם במקרה – תקליטו את השיחה. כל תיעוד שמוכיח כי יש לכם אינדיקציות לחשד שמתקיימת עבירה – הוא רלוונטי וחשוב.
✔ עשה: ככלל, אין לצייד את הקטין במכשיר הקלטה שכן הדבר עלול להוות האזנת סתר, לפי חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979 וכן פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981. אלא שהדין, הנחיות היועמ"ש והפסיקה קובעים כי קיימים מקרים בהם שימוש במכשיר הקלטה במסגרת לגיל הרך, לא מהווה הקלטת סתר ו/או פגיעה בפרטיות. לכן, במקרים בהם אתם עומדים בכללי הדין והפסיקה, אנחנו ממליצים לצייד את הקטין חסר הישע במכשיר הקלטה. המקרים ו/או הכללים הם, כדלהלן:

1. כאשר ההאזנה נעשתה על ידי ההורים, בתום לב, על בסיס אינדיקציה ממשית שמתבצעת עבירה כלפי קטין (ובלבד שתוצרי ההקלטה ישמשו לצורך חשיפת עבירה ושההקלטה מתבצעת באופן מידתי).
פסיקה זו מבוססת על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין האזנה במסגרת לגיל הרך, שקובעות כי גם במקרים בהם יש לראות בהקלטה כהאזנת סתר, יכולה לעמוד למקליטים הגנה לפי סעיף 18(2)(ב) לחוק הגנת הפרטיות, וזאת כאשר הפגיעה בפרטיות נעשתה על ידי האפוטרופוס של הקטין חסר הישע, בתום לב ובנסיבות בהן חלו על ההורים חובה חוקית ומוסרית לדאוג לשלומו הנפשי והגופני של ילדם.

2. כאשר הקטין מהווה 'בעל שיחה' בהקלטה (כאשר הדיבור בשיחה מופנה ישירות כלפי הקטין) וכן כאשר ההקלטה מבוצעת בגן ילדים (להבדיל מהקלטה בבית מגורים).
גם פסיקה זו מבוססת על הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שקובעות כי כאשר המקליט הוא אפוטרופוס על פי דין של חסר הישע, הנוהג בפועל כמי שחובת השמירה על ענייניו של חסר הישע חלה עליו, והאזנת הסתר מתעדת שיחות שחסר הישע הוא צד להן ו/או דברים או מעשים שהופנו כלפיו (כגון קללות, מכות וכו'), אזי ניתן לקבוע כי לא מתקיימת כלל האזנת סתר.

3. בנוסף, ככל שבהקלטה אסורה, העולה כדי "האזנת סתר" או "פגיעה בפרטיות" מבחינה משפטית, תועדה בפועל עבירה, וככל שהעבירה שתועדה חמורה יותר, כך תגבר הנטייה שלא להעמיד לדין את המקליט, אף אם לא התקיימו הנסיבות שפורטו לעיל.
✔ עשה: פנו להורים שאתם בוטחים בהם, לכל הורה בנפרד, ובדקו האם גם הם נתקלו במקרים דומים. ההמלצה היא לנהל את השיחה בעל פה ולא במסגרת הודעות ווטסאפ, וכן לבקש מההורים איתם בחרתם לחלוק את חששותיכם לא לבצע פעולות קיצוניות טרם חקירת משטרה. ככל שתגלו חשדות דומים ו/או טענות למקרים כאלה או אחרים, תוודאו שגם יתר ההורים מתעדים את המקרים הרלוונטיים. שימו לב כי כלל הטענות שלכם בשלב זה הן טענות לכאוריות על חשד בלבד.

✔ עשה: לאחר איסוף חומרים, מהיר ככל הניתן, וכאשר יש בידיכם מידע ממנו עולה כי מתקיימת לכאורה פגיעה בקטינים חסרי ישע, אנו ממליצים להגיש תלונה למשטרה. במסגרת התלונה, חשוב ליידע את המשטרה האם קיימות מצלמות במסגרת החינוכית. ככל שלהורים נוספים קיים מידע רלוונטי נוסף, אנו ממליצים שיוגשו מספר תלונות מקבילות.
✖ אל תעשה: בשלב הזה, לאחר הגשת תלונה למשטרה ניתן ליידע את יתר ההורים במסגרת על הגשת התלונה, באופן אובייקטיבי וענייני, אך אין לצאת בהאשמות ו/או בפרשנות סובייקטיבית למקרה, מחשש לטענות לפרסום לשון הרע. כמו כן, ניתן לבדוק עם אנשי צוות שעזבו מיוזמתם את המסגרות ולקבל מהם מידע על סיבת עזיבתם.

✔ עשה: ישנם גורמים ו/או ארגונים התנדבותיים רבים המלווים הורים בשלבים קשים אלה. אנחנו ממליצים להיעזר בהם ובניסיון שלהם.

✔ עשה: שימו לב כי ללא תלות בהליך הפלילי, ככלל שנתברר כי אכן התקיימה פגיעה בילדכם במסגרת החינוכית, עומדת לכם האפשרות להגיש תביעה אזרחית נגד המסגרת החינוכית ומפעיליה, בעילות חוזיות ונזיקיות. חשוב לדעת כי נטל הראיה בהליך אזרחי הוא נמוך יותר מנטל הראיה בהליך פלילי, ובעצם אתם נדרשים להוכיח כי נתקיימה פגיעה רק במסגרת מאזן ההסתברויות (51%) ולא מעבר לכל ספק סביר, כפי שנדרש בהליך הפלילי.

לסיכום

משרדנו מלווה הורים שילדיהם נפגעו על ידי צוות חינוכי במסגרות חינוכיות. אנחנו מאמינים כי כאשר פועלים באופן חוקי ושקול, ניתן להגיע לחקר האמת ללא סיכון בהליכים נגדיים מצד המסגרת החינוכית.

אם קראתם עד כאן, כנראה שאתם עומדים בפני אפשרות שהתקיימת פגיעה בילדיכם במסגרת החינוכית. חשוב לנו להגיד שאנחנו מאוד מצרים על המצב בו אתם נמצאים, ונשמח לסייע וללוות אתם בכל הנדרש.

כתבות נוספות