בתי ספר ייחודיים – הגשת בקשה לשנה"ל תשפ"ה

בשנים האחרונות אנחנו עדים להכרה של משרד החינוך במודלים ויוזמות חינוכיות שונות, מעבר לשיטת החינוך הפורמאלית, וכן בצורך לאפשר להורים לבחור שיטת חינוך לילדיהם. כיוון שלשיבוץ תלמידים בבתי ספר השלכות רבות, הן בהיבטים תקציביים והן בהיבטי אינטגרציה, משרד החינוך קבע, בחוזר מנכ"ל ייעודי, סדרים וכללים באשר להקמת בתי ספר ייחודיים והכרה בהם על ידי ועדת ייעודית (הוועדה לבתי ספר ייחודיים על־אזוריים במשרד החינוך). המטרה של הליך ההכרה בוועדה היא לשמור על איזון בין זכות ההורים לבחור בית ספר לילדיהם וההזדמנות לשיפור החינוך לבין הסכנה שבבידול ופיצול בחברה.

נכתב ע"י: עו"ד גל קנר אלימי

שיתוף ברשתות:

קיימים שני סוגים של מודלים בית ספריים יחודיים:

• מודל המתפתח בתחום דעת (מדעים, אומנויות, דו לשוני, חינוך סביבתי וכו').
במודלים אלה תחום הדעת הוא שמוביל את הייחודיות, ומהלכי ההוראה והלמידה מתפתחים לאורו.

• מודל המתפתח על פי תפיסה חינוכית או אידאולוגיה-רעיון פדגוגי (אנתרופוסופי, דמוקרטי, חינוך פתוח וכו').
במודלים אלה התפיסה החינוכית היא המובילה את הייחודיות, והתכנים מתפתחים לאורה.

מה המועדים להגשת בקשה להכרה כבית ספר ייחודי לשנת הלימודים תשפ"ה?

בקשות לשנה"ל תשפ"ה והעלאת מסמכים ניתן לבצע עד ליום 30.6.2024, אך מוטב להקדים ככל הניתן על מנת שתהיה שהות לביצוע ההליך כנדרש, לרבות שהות לקבלת אישורי המחוז והרשות וכן לתיקון ליקויים ו/או הערכות מחודשת במידת הצורך.

ועדת הייחודיים עצמה מתכנסת פעם בחודש לאורך השנה.
בין החודשים ספטמבר- דצמבר הוועדה דנה בבקשות של בתי הספר היסודיים ובין החודשים ינואר עד מרץ הוועדה דנה בבקשות של בתי הספר העל יסודיים.

שלב ראשון - הגשת בקשה ואבחון פדגוגי ראשוני

בקשה להכרה כבית ספר ייחודי, מוגשת על ידי מנהל.ת בית הספר המבקש.ת את ההכרה, ובהמשך להגשתה מוגש מחוון לבירור ייחודיות שנערך בשיתוף מפקח.ת בית הספר.
הבקשה כוללת הסבר על תחום הייחודיות, לרבות ביטוייה במסגרת המבנה והמנגנונים הארגוניים.

המחוון הוא כלי שפותח על ידי צוות אגף מו“פ במנהל הפדגוגי במשרד החינוך, במטרה לאבחון התכנות של מודל פדגוגי ייחודי בית ספרי, ולאפשר למנהל.ת ולמפקח.ת לערוך אבחון ראשוני מעמיק לבשלות בית הספר לתהליך.

על קצה המזלג נגיד כי בית ספר 'בשל' הוא בית ספר שהמודל הפדגוגי הייחודי כבר פועל בו למעלה מ-5 שנים, מוטמע בתרבות, תשתיות, מבנה ארגוני וסביבות הלמידה בבית הספר, הוא בולט באופן מובהק ביחס לסביבתו, והוא כולל מנגנונים לשיתוף הורים ו/או גורמים קהילתיים. כמו כן נבחנות תוצאות בית הספר במבחני מיצ"ב.
לצד זאת יובהר כי גם בית ספר חדש, שייעודו הוא להיות ייחודי, יכול להגיש בקשה.

בעבר נערך שלב זה למול מטה משרד החינוך, אך מטעמי יעילות והתמקצעות, משרד החינוך עדכן את סדרי עבודתו והוחלט כי שלב המיון יערך על ידי המחוז הרלוונטי במשרד החינוך, בו פועל בית הספר עבורו מוגשת הבקשה. הרציונל הוא כי גורמי המקצוע במחוז מכירים את בתי הספר הפועלים במחוז, על כלל היבטיהם, נמצאים בקשר עם מנהלים, רשויות והקהילה.

שלב שני - בקשות נלוות

במסגרת שלב זה, בית הספר, נדרש להגיש שתי בקשות.

• בקשה לרשות המקומית בשטחה הוא פועל להסדרת מנגנון רישום על אזורי.
במסגרת הבקשה בית הספר מציין האם הוא מעוניין לפעול כבית ספר על אזורי מקומי, על אזורי בין רשותי, או על אזורי ארצי, וכן לפרט את הליך הרישום אליו, לרבות במקרה של רישום עודף וקבלת אוכלוסיות מוחלשות.
ככל שהבקשה להסדרת מנגנון רישום על אזורי אושרה על ידי הרשות, הרשות נדרשת להצהיר כי היא תומכת בבית הספר כייחודי, ומתחייבת לשאת בכל הוצאות האחזקה והמבנה כמקובל בדין או לחילופין לשפות את בית הספר בעבור הוצאות אלה.

• בקשה למשרד החינוך להסדרת תשלומי הורים עבור תל"ן ייחודי.
במסגרת הבקשה נדרש בית הספר לפרט את תשלומי ההורים בעבר, וכן את התשלומים אותו הוא מבקש לגבות, והכל בהתאם לחוזר המנכ"ל הרלוונטי.
רפרנט תשלומי הורים במשרד החינוך נדרש לבחון ולאשר את נתוני הבקשה ולמסור את המלצתו ביחס אליה.

שלב שלישי - דיון במחוז

בשלב זה נערך דיון עקרוני בייחודיות בית הספר בהיבט מחוזי, ובסופו של ההליך מתקבלת החלטת מפקח.ת המחוז במשרד החינוך.
בדיון ניתנת אפשרות למגיש.ת הבקשה ולרשות המקומית להציג את הרעיונות הרךוונטיים בכתב ובעל פה לפני הוועדה.
עיקרי הדיון מתועדים בפרוטוקול ייעודי ('טופס מלווה לדיון'), שנערך ונחתם על ידי מפקח.ת המחוז, ובמסגרתו באות לידי ביטוי הסוגיות העיקריות שעלו בדיון באשר לייחודיות בית הספר, הסדרת הרישום ברשות ותשלומי ההורים, וכן החלטת מפקח.ת המחוז ונימוקיה.

אם המחוז מזהה כי לבית הספר יש ייחודיות מובחנת, תשלומי ההורים מוסדרים ומחוון הנגשת המידע מוסדר, ניתן אישור לעבור לשלב הבא – הגשת בית הספר לוועדה הארצית.

לוחות הזמנים של הדיונים במחוז מותאמים ללוחות הזמנים של הוועדה, כך שעד מאי/יולי ניתנים אישורי מחוז לבתי ספר יסודיים/על יסודיים בהתאמה.

שלב רביעי - דיון בוועדה הארצית

הבקשה לייחודיות מועברת על ידי המחוז ובית הספר לבחינת הוועדה הארצית.

הוועדה הארצית היא ועדה ממשלתית הממונה על ידי מנכ“לית משרד החינוך מדי שנה, וחלק מסמכויותיה הן הענקת ההכרה לבתי ספר ייחודיים על אזורים, כאשר אישור הכרה ניתן לתקופה של עד חמש שנים, ולאחר מכן יש לחדשו.
הוועדה מורכבת מגורמי מקצוע מאגפים שונים במשרד החינוך, נציגי הורים, נציגי מורים וכן נציגי הלשכה המשפטית.

הצוות המקצועי של הוועדה מגיע לסיורים בבתי הספר, במטרה לערוך היכרות אישית עם צוות בית הספר ועם הייחודיות הבית ספרית, ומוסר את חוות דעתו ליתר חברי הוועדה.

בסופו של דבר, על בסיס כל המידע העומד מולה ובהתאם להמלצות גורמי המקצוע בוועדה, מתקבלת החלטה האם לאשר הכרה בבית הספר כבית ספר ייחודי.

שלב רביעי - דיון בוועדה הארצית ואישור/דחיית הבקשה

עקרונות יסוד להפעלת בתי ספר ייחודיים, בלעדיהם לא תאושר הבקשה

• איסור הליכי מיון: בית הספר לא יקיים הליכי מיון מכל סוג שהוא והוא מחויב לשמר אוכלוסיית תלמידים הטרוגנית.

• עודף ביקוש: בית הספר יציג מתווה קבלת תלמידים במקרה של עודף ביקוש, תוך מתן עדיפות לילדים מקבוצות של מצוקה כלכלית או בעלי יכולות למידה מאתגרות וקביעת הסדרי הגרלה.

• מחויבות לתלמידים: בית הספר מחויב לתלמידים שבחרו בו עד לסיום לימודיהם.

• הסעות: על בית הספר ו/או הרשויות הרלוונטיות להציג הסדרי תחבורה לתלמידים, ללא השתתפות תקציבית מצד משרד החינוך.

• מספר תלמידים: במועד הבקשה, מספר התלמידים בבית הספר לא יפחת מ-22 תלמידים בכיתה בארבע שכבות גיל רצופות, או 30 תלמידים בכיתה בשלוש שכבות גיל רצופות. בנוסף, תוצג תכנית חומש לצמיחה של 350/500 תלמידים לשכבות א‘-ו'/א‘-ח‘, בהתאמה.

• כפיפות למשרד החינוך: בית הספר יציג תכנית שתשקף כפיפות להחלטות המשרד לגבי לימודי ליבה, ערכים, מינוי כוח אדם, וכו'.

מסלול, מגמה או כיתה ייחודית

בהתאם לנהלי משרד החינוך, ניתן להגיש גם בקשה למסלול, מגמה או כיתה ייחודית, בתוך בית ספר 'רגיל', על יסודי.

• מסלול ייחודי הוא פעילות חינוכית ולימודית ייחודית המתקיימת בנוסף למערכת השעות הכיתתית הרגילה, כאשר הרכב התלמידים בו מושתת על תלמידים הלומדים בכיתות שונות, משכבת גיל אחת או יותר.
• מגמה ייחודית, רלוונטית לחטיבה עליונה בלבד, והיא מקיימת תכנית לימודים ייחודית, בין אם המשך למסלול ייחודי ובין אם לאו.
• כיתה ייחודית היא כיתת אם שהיא חלק מתקן בית הספר, המקיימת תוכנית ייחודית.

ככלל תינתן עדיפות למסלולים ייחודיים ולא לכיתות ייחודיות.
כמו כן, תותר פתיחה של עד שלוש כיתות או מסלולים או מגמות ייחודיות מדי שנה בשכבה, או אישור השתתפות של עד מחצית התלמידים בשכבה (הקטן מבין השניים), זאת במטרה לשמור על הוגנות ועל שוויון הזדמנויות.

הבקשות הרלוונטיות יוגשו לוועדה ייעודית במחוז ויבחנו בהתאם לאותם קריטריונים של בתי ספר ייחודיים, בשינויים המחוייבים. כמו כן, תבחן עמדת הרשות, ומידת הצורך במסלול ו/או בכיתה בראיה רוחבית מחוזית.

תוקף האישור להפעלת כיתה או מסלול או מגמה ייחודית יהיה לטווח של 6-3 שנים, בהתאם להחלטת הוועדה.

האם ניתן לערער על בקשה שנדחתה?

החלטת ועדת הייחודיים היא החלטה של רשות מנהלית וניתן לעתור עליה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענייניים מנהליים, לכל המאוחר 45 ימים ממועד קבלתה.
כך גם לגבי החלטת ביניים של מפקח.ת המחוז, ככל שהוחלט על דחיית הבקשה בשלב הדיון המחוזי.

ההחלטות תבחנה בראי עקרונות המשפט המנהלי, לרבות בחינת קיומם של פגמים בהליך המנהלי, פגיעה בשוויון, ועילות מנהליות נוספות.

לסיכום:

בין אם אתם מפעילים בית ספר ייחודי ובין אם אתם מעוניינים בהקמת בית ספר ייחודי חדש, חשוב להבין שהליך קבלת הכרה הוא הליך מורכב וארוך וכדאי לקבל ייעוץ משפטי כבר בשלב ההתארגנות וקודם לתחילת ההליך.

משרדנו ייצג בהצלחה חסרת תקדים מאות לקוחות בתחום רישוי מוסדות חינוך, החל מליווי בהקמת מוסדות חינוך, דרך ליווי בהליכי רישוי, ליווי בהליכי הכרה כבתי ספר ייחודיים, הסדרת סוגיית תשלומי הורים וכמובן בהליכים המשפטיים בנושא, וביניהם ייצוג בוועדת ערר של משרד החינוך ובבתי משפט לעניינים מנהליים.