הכרה בלימודים בחו"ל ושקילות תארים

משרד החינוך מאפשר למי שסיים תואר אקדמי בחו"ל ומעוניין לקבל אישור שקילות לצרכי דירוג ושכר במגזר הציבורי, להגיש בקשה להערכת תארים לגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל. כל הפרטים על אופן הגשת הבקשה, המסמכים הנדרשים בה והאפשרות לערער עליה במאמר הבא.
נכתב ע"י: עו"ד גל קנר אלימי

שיתוף ברשתות:

Share on facebook
Facebook
Share on whatsapp
WhatsApp
Share on email
Email
הגף להערכת תארים מעריך תארים אקדמיים המוענקים לבוגרי מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל וכן לבוגרי שלוחות בישראל של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל, שקיבלו רישיון מהמועצה להשכלה גבוהה בישראל, לאחר שעמדו בכל דרישות חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"י-1958.

בקשה להערכת תארים יכול להגיש רק אדם בעל תעודת זהות ישראלית (לרבות תושב ארעי) או בעל דרכון זר עם אישור עבודה בישראל בתוקף של חצי שנה לפחות או בעל זכאות לעליה מטעם הסוכנות היהודית.

מהם הכללים להגשת בקשה להערכת תארים אקדמיים מחו"ל?

הערכת תואר אקדמי מחו"ל נעשית, ככלל, תוך השוואה לתארים אקדמיים הנהוגים בישראל ובהתאם לכללי משרד החינוך באשר להערכת תארים אקדמיים, בהתאם לחוק המל"ג, ובמסגרת שיקול דעתו של הגף להערכת תארים אקדמיים.
חשוב לשים לב כי רשימת הכללים להערכת תארים שנפרט להלן היא רשימה כללית וכי הגף רשאי לקבוע תנאים נוספים בהתאם לנסיבות העניין ולשיקול דעתו המקצועי.

1. המוסד שהעניק את התואר הוא מוסד מוכר:
על מנת לקבל הערכה של תואר אקדמי מחו"ל, המוסד שהעניק את התואר צריך להיות מוסד להשכלה גבוהה מחו"ל מוכר ע"י הרשויות המוסמכות לכך בארצו, וזאת בהתאם לכללים הקבועים באמנות הבינלאומיות.
על מנת לקבל הערכה של תואר אקמי של שלוחה בישראל של מוסד אקדמי מחו"ל, על השלוחה להיות בעלות רישיון, רישיון זמני או רישיון מותנה מטעם המועצה להשכלה גבוהה, הן במועד הרשמת המבקש ללימודים והן במועד קבלת התואר. רשימת השלוחות מפורסמת על ידי המל"ג.

2. מבקש ההערכה זכאי לתעודת בגרות או לתואר ראשון מוכר, לפי העניין:
על מנת לקבל הערכה של תואר אקדמי מחו"ל, מבקש ההערכה צריך להיות בעל זכאות לתעודת בגרות ישראלית או לתעודת בגרות שניתנה בחו"ל כנהוג באותה מדינה שבה סיים את לימודיו התיכוניים, בעת קבלתו ללימודים האקדמיים.
על מנת לקבל הערכה של תואר שני מבקש ההערכה צריך להיות בעל תואר ראשון מוכר לפי חוק המל"ג או לפי כללים אלה בעת קבלתו ללימודים.

3. משך והיקף לימודי התואר תואמים למקובל בתואר מקביל בישראל:
על מנת לקבל הערכה של תואר אקדמי מחו"ל, צריך שמשך והיקף הלימודים לתואר לא יפחתו (או יפחתו רק במקצת) ממשך והיקף הלימודים לתואר זהה או דומה במוסדות ישראליים מוכרים להשכלה גבוהה ובכל מקרה לא יפחת משלוש שנות לימוד אקדמיות – שישה סמסטרים מלאים.
היה ונמצא כי היקף הלימודים לא עומד בתנאים הנדרשים, ניתן, בתנאים מסוימים, להשלים את נקודות הזכות החסרות במוסד אקדמי ישראלי.
חשוב לשים לב כי בנוגע לתארים מסוימים, נקבעו דרישות ספציפיות באשר למשך והיקף לימודי התואר.
כמו כן, חשוב לשים לב כי במידה והמבקש מבקש להכיר בלימודים קודמים במסגרת בקשה להכרה בתואר ראשון, אזי רק קורסים אקדמיים בציון עובר, שהם בתחום הקרוב לתחום הנלמד, יחשבו לצורך חישוב נ"ז. בנוסף, גם בעלי ותק מקצועי של עשר שנים לפחות, שלמדו קורסים מקצועיים, יוכלו לקבל בעבורם נ"ז בהיקף של עד סמסטר אחד, ובלבד שהלימודים המקצועיים הם בתחום שקרוב לנושא התואר הנלמד.

4. לבקשה צורפו כל המסמכים הרשמיים:
יש לצרף לבקשה להערכת תארים את תעודת הבגרות, תעודה ממוסד האם בחו"ל המעידה על קבלת התואר, גיליון ציונים הכולל את כל הפרטים המחייבים וכן תעודות או מסמכים רשמיים המעידים על לימודים קודמים, במידה והוכרו לתואר.
כמו כן, יש לצרף צילום ת"ז או תעודת זהות/דרכון עם אישור עבודה בתוקף למשך חצי שנה לפחות או תעודת עולה/תושב חוזר.
כמו כן, לומדים בשלוחות נדרשים לצרף תצהיר, על גבי פורמט מוסדר, המתאר, בין היתר, את אופן ביצוע הלימודים ופירוט החומר הנלמד.
חשוב לשים לב כי כל מסמכי הבקשה צריכים להיות בעלי חותמת נאמן למקור של עו"ד ישראלי, על גבי כל דף ודף של מסמכי הבקשה.

האם ניתן להכיר בתואר אקדמי שנלמד בשיטת למידה מרחוק?

משרד החינוך קבע כללים ספציפיים להערכת תארים אקדמיים (ראשון או שני) שהוענקו על ידי מוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל ואשר נלמדו בשיטת הלמידה מרחוק. במסגרת כללים אלה נקבע כי תואר ראשון או שני שנלמד לכל הפחות 80% בשיטת הלמידה מרחוק, בלימודים שאינם לימודים פרונטליים, יכול לקבל הערכת כתואר השקול לתואר אקדמי ישראלי, אך ורק אם קיבל אישור לכך על ידי ועדת מומחים. ועדת המומחים תבחן האם המוסד המעניק את התואר ערוך ומסוגל ללמד בשיטת הלמידה מרחוק, האם התקיימו כללי ההערכה הסטנדרטיים, וכן את קיומם של הכללים שלהלן:

1. תכנית הלימודים, לרבות שפת הלימוד, אינה בלעדית לתלמידים ישראלים ולא הוכנה במיוחד עבורם.

2. הקשר בין התלמיד למוסד נעשה באופן בלתי ישיר ובלתי אמצעי לאורך כל תקופת הלימודים.

3. התקיימו בחינות מסכמות, בהתאם לכללי ההערכה, לפחות ב-80% מקורסי התואר הראשון ובלפחות 50% מקורסי התואר השני.

כמו כן, מבקש השקילות יידרש לעמוד בבחינה, כתנאי למתן אישור שקילות התואר.

האם ניתן לערער על החלטה שלא להעריך תואר אקדמי מחו"ל?

כמובן.

בשלב הראשון יש להגיש ערעור על הבקשה לגף עצמו. העקרונות המנחים לקיומו של הערעור הם הגינות כלפי הפונים שבקשתם נדחית, וצמצום התחושה אצל הפונים לאפשרות של שרירות לב. מטרת הערעור היא לאפשר ביקורת על שיקול הדעת של מי שהחליט בעניין לראשונה, ולתת הזדמנות נוספת לפונה לקבל הכרעה בעניינו.

ככל שהערעור לגף נדחה, ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה או עתירה לבג"ץ.

כתבות נוספות

תשלומי הורים

ככלל, חוק לימוד חובה, תש"ט-1949 קובע כי הלימודים מתוקפו הם חינם, אך קיימים בדין מספר סייגים, שמאפשרים…

קרא עוד