זכויות עובדי הוראה במוסדות מוכרים שאינם רשמיים

מעסיקים עובדי הוראה במוסד מוכר שאינו רשמי? עובדים כעובדי הוראה במוסד מוכש"ר? כך או כך, המאמר הבא מיועד לכם.
נכתב ע"י: עו"ד גל קנר אלימי

שיתוף ברשתות:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
עובדי הוראה במוסדות ממלכתיים מועסקים על ידי משרד החינוך וחלים על העסקתם כללים שונים מתוקף הסכמים קיבוציים וכן מתוקף תקנון שירות עובדי הוראה.

עובדי הוראה במוסדות מוכרים שאינם רשמיים, מועסקים על ידי בעלויות פרטיות, כאשר זכויותיהם וחובותיהם לרוב מעוגנות בחוזה העסקה מטעם הבעלות. אלא, שמוסדות אלה לא פועלים רק מתוקף מערכת חוזית, אלא גם מתוקף חובותיהם כגוף בעל חובות מנהליות, המשליכות על מערכת יחסי העבודה עם עובדיהם.

'הלכת בוסי' – משכורות עובדי הוראה במוכר שאינו רשמי

לפני למעלה מעשור, בית הדין הארצי לעבודה ערך דיון מעמיק בשאלת תנאי השכר של עובדי הוראה במוסד חינוך מוכר, וקבע כי עובדים המועסקים במוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים זכאים לקבל משכורות בה לפי הנהוג במשרד החינוך (להלן: "הלכת בוסי").

בית הדין הארצי לעבודה ביסס את קביעתו על סעיף 3(6) לתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), תשי"ד-1953 המגדיר את תנאי ההכרה של המוסדות, וקובע כי "משכורות המורים והעובדים במוסד יהיו לפי השיעורים והכללים הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים".

כלומר, מוסד מוכר שאינו רשמי, המתוקצב על ידי משרד החינוך, הרי שאחד התנאים להכרה בו כ"מוסד מוכר" הינו כי משכורות המורים והעובדים בבית הספר יהיו לפי השיעורים והכללים במוסדות חינוך רשמיים.
בית הדין הבהיר כי אומנם תקנות חינוך ממלכתי לכאורה מייצרות מערך כללים במישור המנהלי, בין המוסד לבין משרד החינוך, אך עובדי המוסד החינוכי יכולים לבסס עליהן טענות בעניין רכיבי שכרם, כלומר במישור יחסי העבודה בין המוסד לעובד.

ומה לגבי כל ההוראות בתקנון שירות עובדי הוראה?

חשוב לשם לב שהלכת בוסי לא קבעה החלה אוטומטית וגורפת של כלל הוראות תקנון שירות עובדי הוראה, אלא רק של 'גרעין' מצומצם בתקנון הנוגע להסדרים בדבר תשלום 'משכורות'.
נושאים המוסדרים בתקנון שירות עובדי הוראה שאינם נמצאים בתוך הגרעין שנקבע בהלכת בוסי, יכולים לחול מתוקף הוראות ספציפיות של משרד החינוך או כאשר אומצו מכוח נוהג או הסכמה, או לא לחול בכלל.

דוגמאות מהפסיקה

בסופו של דבר, הרכיבים הספציפיים שנמצאים במחלוקת בין מוסד מוכר שאינו רשמי לבין משרד החינוך, נבחנים על ידי בתי הדין, במסגרת הליכים פרטניים.

אתן מספר דוגמאות רלוונטיות מהפסיקה:

• בית הדין האזורי לעבודה דחה תביעת עובדת נגד מעסיקה, מוסד מוכר שאינו רשמי, במסגרתה ביקשה העובדת, על בסיס הוראות תקנון שירות עובדי הוראה, שהיקף המשרה שלה יוותר בשיעור זהה כל שנות העסקתה (מתוקף קביעות).
בית הדין קבע כי אומנם לעובדים במוסדות רשמיים קיימת זכות קביעות מתוקף תקנון שירות עובדי הוראה, אך בהעדר הוראה, נוהג או הסכמה, מוסד מוכר שאינו רשמי אינו מחויב לשמר היקף משרה זהה לאורך כל שנות העסקת עובדיו.

• בית הדין האזורי לעבודה דחה תביעת עובד נגד מעסיקו, מוסד מוכר שאינו רשמי, במסגרתה ביקש העובד לקבוע, על בסיס תקנון שירות עובדי הוראה, כי המוסד נדרש לערב את ארגון המורים בהליך פיטוריו וכי המוסד נדרש לקיים הליכי ונהלי פיטורים בהתאם לתקנון שירות עובדי הוראה.
בית הדין קבע כי התובע לא הציג הסכם, נוהג או חוזר מנכ"ל ספציפי, המחייבים את הנתבעת לערב את ארגון המורים בהליך פיטוריו.
בנוסף, בית הדין קבע כי עצם העובדה שבית הספר כפוף פדגוגית למשרד החינוך, לא מייצר מחויבות לבית הספר לקיים הליכי ונהלי הפיטורים של משרד החינוך. בית הדין הארצי הבהיר כי הנורמות והכללים החלים על מוסדות חינוך ממשלתיים, אינם חלים על מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, אלא בהינתן הנחיה והוראה מפורשת של משרד החינוך. לצד זאת, בית הדין הבהיר כי מוסד מוכר שאינו רשמי, הממלא תפקיד ציבורי, מחויב לאמות המידה שהתגבשו במשפט המנהלי.
בית הדין הארצי לעבודה דחה תביעת מנהל נגד מעסיקו, מוסד מוכר שאינו רשמי, במסגרתה ביקש המנהל לקבוע כי הליך הפיטורין שלו לא נעשה כדין, כיוון שלא התקיימו ההליכים הנדרשים להפסקת עבודתו של המנהל על פי הוראותיהם של תקנון שירות עובדי הוראה ושל קובץ הוראות ונהלים בנושאי כוח אדם בהוראה בעבודת מפקח שפרסם משרד החינוך.
בית הדין הארצי קבע כי בהתאם להסכם עליו חתם המנהל, לא ניתן לקבוע כי הוראות תקנון שירות עובדי הוראה חלות על המוסד, ולכן המוסד לא נדרש לבצע הליכי פיטורי מנהל, באופן המפורט בתקנון שירות עובדי הוראה. לצד זאת, בית הדין קבע כי מוסד מוכר שאינו רשמי הוא גוף דו מהותי ולכן בחינת הליכי הפיטורין שביצע תעשה באופן מחמיר יותר מגוף פרטי, על רקע כללי המשפט המנהלי.

• בית הדין הארצי לעבודה דחה ערעור שהוגש מטעם מעסיק, מוסד מוכר שאינו רשמי, קיבל את עמדת בית הדין האזורי בתיק, וקבע כי גם מוסד מוכר שאינו רשמי, מחויב לכללי תקנון שירות עובדי הוראה בכל הנוגע למועד פיטורי עובד הוראה, כך שהפיטורים ייעשו עד תום חודש מאי של שנת הלימודים, כך שיתאפשר לעובד להיערך ולאתר מקום עבודה חלופי.
בית הדין קבע הוסיף וקבע כי המוסד צריך לשלם ו/או לחשב לעובדת רכיבים של משכורתה, כגון דרגתה, הוותק שלה, גמולים, זכאות לגמול ניהול, הפקדות לפנסיה ולהשתלמות וכיוצ"ב, בהתאם לתקנון שירות עובדי הוראה.
לעניין אופן עריכת תחשיב המשכורת הובהר כי עובד ההוראה אינו נדרשת להוכיח את זכאותו לרכיבי השכר אלא רק את שיעורו בשכר משרד החינוך במהלך התקופה הרלוונטית, לרבות אופן החישוב. ככל שמוסד מוכר שאינו רשמי מבקש לטעון כי האמור בתקנון אינו משקף את הזכות המשולמת לעובד הוראה בחינוך הרשמי או שתשלום הזכות לפי התקנון מותנה בתנאים ושלא נתקיימו לגבי העובד הספציפי, עליו הנטל לסתור את האמור בתקנון.

לסיכום

מוסד מוכר שאינו רשמי מחויב לשלם את משכורות עובדי ההוראה שבו בהתאם לתקנון שירות עובדי הוראה. עם זאת, לא כל כללי התקנון חלים על המוסד, ויש לבחון כל נושא באופן פרטני. ככל שאין הוראה ספציפית של משרד החינוך או נוהג או הסכמה של המוסד, הכלל בתקנון אינו חל על מוסד מוכר שאינו רשמי. כך או אחרת, על מוסד מוכר שאינו חלים אמות המידה של המשפט המנהלי, שהינם מחמירים מאמות המידה של המשפט הפרטי.
משרדנו מלווה מוסדות מוכרים שאינם רשמיים וכן עובדי הוראה בהליכי העסקה והליכי סיום העסקה.

כתבות נוספות

תשלומי הורים

ככלל, חוק לימוד חובה, תש"ט-1949 קובע כי הלימודים מתוקפו הם חינם, אך קיימים בדין מספר סייגים, שמאפשרים…

קרא עוד