זכויות תלמיד בבחינות בגרות

תעודת בגרות מלאה, הכוללת מינימום 21 יח"ל ושבעה מקצועות חובה, מהווה תנאי סף ללימודים אקדמיים, מהווה קריטריון במסגרות עבודה וכן מדד הערכה לשירות הצבאי. לכן, קיימת חשיבות רבה לקבלת זכאות לתעודת בגרות וכן למקצועות שמופיעים בה ולציונים בהם. על תלמידים אינטרנטיים ואקסטרניים, התאמות בבחינות בגרות וערעורים על פסילתן, נרחיב במאמר הבא:

נכתב ע"י: עו"ד גל קנר אלימי

שיתוף ברשתות:

מבנה תעודת הבגרות

תעודת בגרות מלאה מורכבת ממינימום שבעה מקצועות חובה ומקצוע בחירה אחד:

1. תנך – ברמת 2 יח"ל.
2. ספרות – ברמת 2 יח"ל.
3. היסטוריה – ברמת 2 יח"ל.
4. עברית – ברמת 2 יח"ל.
5. אזרחות – ברמת 2 יח"ל.
6. מתמטיקה – מינימום 3 יח"ל.
7. אנגלית – מינימום 3 יח"ל.
8. מקצוע מוגבר – 5 יח"ל.

התנאי לקבלת תעודת בגרות מלאה הוא ציון עובר בכל המקצועות האמורים, למעט מקצוע 'נכשל' אחד, שהציון בו מעל 45, ובלבד שהמקצוע הנכשל אינו עברית. בנוסף, קיימת אפשרות גם לזכאות לבגרות במקרה בו ציון הנכשל נמוך מ-45, בתנאים המצטברים הבאים:

1. מקצוע הנכשל אינו עברית.

2. לתלמיד שני מקצועות ברמה של 3 יח"ל ומעלה, שסכום הציונים בהם עומד בציונים המינימליים שקבע משרד החינוך (למשל, סכום ציונים של 150 ומעלה בשני מקצועות של 3 יח"ל כל אחד).

מקצועות המתמטיקה והאנגלית ברמה של 4 או 5 יח"ל וכן המקצוע המוגבר מזכים את הנבחנים בהם בבונוס, בנוסף לציון בבחינה.

תלמידים רבים לא יודעים זאת, אבל ניתן להגביר גם את מקצועות התנ"ך, ספרות והיסטוריה ב-3 יחידות לימוד נוספות (מעבר ל-2 יחידות הלימוד שהן ממילא חובה), ולזכות, כתוצאה מכך, בבונוס מלא עבור 5 יחידות הלימוד. לכן, מקצועות אלה משפרים משמעותית את ממוצע הבגרות.

סוגי מסלולי הבגרויות

מסלולי בחינות הבגרות נחלקים לשניים:

 מסלול אינטרני (פנימי): מסלול המיועד לתלמידים שלומדים במסגרת בית ספרית. במסלול זה קיימים ציוני מגן, שהם ציונים פנימיים של בית הספר, והציון הסופי בכל מקצוע נקבע לפי שקלול של ציון המגן וציון הבגרות. במסגרת בתי ספר, התלמידים נדרשים להשתתף גם במקצועות ופעילויות חינוכיות פנימיות, שהערכתם נעשית על ידי בית הספר.

 מסלול אקסטרני (חיצוני): מסלול בגרות אקסטרני הוא מסלול חיצוני למערכת בתי הספר, המיועד לנבחנים שלא לומדים בבית ספר אינטרני או נבחנים שלא סיימו את לימודיהם התיכוניים בבית ספר אינטרני. נבחן אקסטרני הוא האחראי הבלעדי להסדרת כל העניינים הקשורים להיבחנותו, לרבות פתיחת תיק נבחן חיצוני במשרד החינוך, רישום לבחינות הבגרות, הליך קבלת התאמות בדרכי היבחנות. כמו כן, ציונו נקבע אך ורק על בסיס הציון הסופי בבחינה.

התאמות בבחינות בגרות

מדי שנה משרד החינוך מפרסם חוזר מנכ"ל ובו ההנחיות לאופן הטיפול בבקשות להתאמות בדרכי היבחנות בעבור תלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב המתחנכים במסגרת החינוך הרגיל, לרבות תלמידים אשר היו זכאים לתמיכה מסל השילוב המוסדי בחטיבת הביניים.

מטרת ההתאמות היא לפצות על קשיים (שמקורם נוירו-התפתחותיים) של התלמיד בהבעת הידע שרכש, ובכך לייצר שוויון בין הנבחנים. חשוב לדעת שעצם קיומה של לקות לא בהכרח יוצר הפרעת למידה, ולא בהכרח מזכה בהתאמות בדרכי היבחנות.

ההתאמות אותן מקבל התלמיד תקפות עד גיל 25 והן חלות גם לגבי תלמידים המעוניינים לשפר ו/או להשלים את תעודת הבגרות שלהם גם בשלב מאוחר יותר (ובלבד שלא הגיעו לגיל 25).

ההתאמות בבחינות מחולקות לשלוש רמות, בהתאם לקשיי התפקוד של התלמיד/ה, כאשר רמה 1 מייצגת התאמות סטנדרטיות ורמות 2 ו- 3 מייצגות התאמות חריגות באופן יחסי, המשנות את מהות הבחינה. התאמות ברמה 1 ניתנות על ידי ועדת ההתאמות הבית ספרית ואילו התאמות ברמה 2-3 ניתנות על ידי ועדת ההתאמות המחוזית.

ועדת התאמות בית ספרית

כאשר מבוקשות ההתאמות ה'סטנדרטיות', ביניהן הארכת משך זמן הבחינה (25%), הגדלת שאלון הבחינה, דף נוסחאות מורכב והתעלמות משגיאות כתיב, יש להגיש בקשה למתן התאמות לוועדה הבית ספרית.

החלטת הוועדה הבית ספרית תינתן על ידי שלושה חברי ועדה לפחות, הכוללים את יו"ר הוועדה, שהוא מנהל/ת בית הספר או מי מטעמו, מחנכ/ת הכיתה ויועצ/ת השכבה או רכז/ת ההתאמות בביה"ס.

לבקשה אתם נדרשים לצרף מכתב, בכתב ידו של התלמיד. בנוסף, עבור חלק מההקלות הנכם נדרשים לצרף אבחון קביל, אך מומלץ לצרפו בכל מקרה. חשוב לדעת כי האבחון הוא חלק ממכלול ולוועדה יש סמכות ליתן הקלות גם ללא אבחון או לחילופין לדחות את ההמלצות העולות מהאבחון המקצועי ולהחליט שהתלמיד אינו זקוק להתאמות בדרכי ההיבחנות.

לאור דברים אלה, וכיוון שההורים והתלמידים לא תמיד לוקחים חלק בדיונים הוועדה, חשוב להבהיר לוועדה מראש כי ילדיכם כבר עשה את מירב המאמצים על מנת לסגל לעצמו יכולות למידה, על אף קשייו האובייקטיבים, ולתת דוגמאות והפניות לכך. כמו כן, מומלץ לעמוד בקשר עם מחנכ/ת הכיתה ולקבל את תמיכתם מראש, וכן לבקש לממש את זכות ההורים לעיין במסמכים שמוגשים לוועדה.

שימו לב כי אומנם לוועדה הבית ספרית יש יכולת להפעיל שיקול דעת רחב, אך היא לא פועלת בחלל ריק, והיא כפופה לכללים, לרבות הרכבו של צוות הוועדה, החובה לתעד את דיוני הוועדה כולל שמות הנוכחים, תפקידם ופירוט השיקולים שהנחו אותם בהחלטתם, החובה לתעד את כל ממצאי הבדיקות הפנימיות של הוועדה, תיוק כלל המסמכים ופרוטוקולי הדיונים בתיק האישי וכו'. בנוסף, שיקול הדעת של הוועדה יופעל בהתאם לקווים מנחים אחידים שפורסמו על ידי משרד החינוך.

במסגרת הנהלים, משרד החינוך ממליץ לוועדה הבית ספרית, אך לא מחייב, להזמין את הורי התלמיד לדיון בוועדה, בעיקר כאשר הוועדה מחליטה לדחות את בקשתם. לכל הפחות, הוועדה מחוייבת לעדכן את ההורים ואת התלמיד ולהסביר את ההחלטה שהתקבלה .

על החלטת הוועדה הבית ספרית ניתן לערער לוועדה המחוזית, על גבי מסמכים ייעודיים ובצירוף המצורפות המחייבות, ביניהן אבחון קביל.

ועדת התאמות מחוזית

כאשר מבוקשות התאמות ייחודיות, כגון, השמעה, הקלדה, מבחן בעל פה, מבחן מותאם או המרה, יש להגיש את הבקשה להתאמות ישירות לוועדת ההתאמות המחוזית.

בנוסף, הוועדה המחוזית יושבת גם כערכאת ערעור על החלטת הוועדה הבית ספרית. כמו כן, קיימת להורים ולתמיד הזכות לבקש לעיין במסמכים העומדים בפני הוועדה. הערעור לוועדת ההתאמות המחוזית מתבצע דרך בית הספר, שנדרש להגיש את הערר בצירוף כל המסמכים שהיו מונחים בפני הוועדה הבית ספרית, במועדי ההגשה הקבועים. החלטת ועדת ההתאמות המחוזית בערר תימסר להורים באופן פרונטלי (כפי שמשרד החינוך ממליץ לעשות) או לכל הפחות בכתב, תוך פירוט השיקולים שהובילו להחלטה, לרבות התייחסות לאפשרויות שנבחנו ותוך יידוע בדבר הזכות לערער על ההחלטה.

על החלטת ועדת ההתאמות המחוזית לדחות בקשה להתאמות, ניתן להגיש ערר לוועדת הערעורים העליונה.

ועדת חריגים

ועדת חריגים נועדה לבחון בקשות להתאמות חריגות על רקע לקות רפואית או נפשית שאינה לקות למידה, שאינן בסמכות הוועדה הבית ספרית או הוועדה המחוזית, למשל הארכת זמן של 50%.

כיוון שמדובר בבקשות חריגות, יש להוכיח נסיבות יוצאות דופן שמצדיקות את ההתאמה המתבקשת ויש לגבות את הבקשה בכל המסמכים הרלוונטיים התומכים בבקשה, כולל מסמכים רפואיים מתאימים, אבחונים, חוות דעת מהמורים ועבודות/מבחנים של התלמיד. בקשה לוועדת חריגים מוגשת על ידי הנהלת בית הספר בהתאם ללוחות הזמנים שמשרד החינוך מפרסם מעת לעת.

ועדת ערעורים עליונה

על החלטות ועדת ההתאמות המחוזית או ועדת החריגים, ניתן להגיש ערר לוועדת הערעורים העליונה.

הורים שמעוניינים לערער על החלטת ועדת ההתאמות המחוזית לוועדת הערעורים העליונה יכולים לעשות כן תוך 21 ימים ממועד קבלת תשובת הוועדה או לחילופין, אם אין בידי בית הספר את כל המסמכים הנדרשים לערעור, לקראת מועד הבחינות הבא.
חשוב לשים לב שניתן לערער לוועדת הערעורים העליונה רק פעם אחת לכל תלמיד, וכי הערעור ידון אך ורק על סמך המסמכים שבית הספר יצרף בעת הגשת הערעור, ולא תתאפשר השלמת מסמכים לאחר הגשת התיק, ולכן חשוב לצרף את כל המסמכים הרלבנטיים כבר בשלב הראשון.

על החלטת ועדת הערעורים העליונה, ניתן לעתור במסגרת עתירה מנהלית לבית משפט לעניינים מנהליים.

לסיכום

להתאמות בבחינות הבגרות קיימת השפעה משמעותית על התלמיד, על תחושת הביטחון והמסוגלות שלו ועל ציוניו בבחינות הבגרות. כיוון שבחינות הבגרות הן השלב הראשוני בהשכלתו ועתידו של כל תלמיד, יש חשיבות רבה למיצוי זכויות התלמיד בתחום זה. הבקשה להתאמות בבחינות הבגרות צריכה להיות מוגשת לוועדה המתאימה, בצירוף המסמכים הנדרשים, ובהתאם לכללי משרד החינוך באותה שנה.

לוועדות שיקול דעת מקצועי, אך עליהן להפעיל אותו באופן שוויוני, סביר ועל בסיס מידע רלוונטי. בנוסף, הוועדות מחויבות לפעול בהתאם לסמכות שניתנה להן, ולקיים את כל ההוראות המחייבות. החלטה שנתקבלה מבלי שהופעל שיקול דעת סביר או שלא בהתאם להוראות המחייבות היא החלטה שניתן לתקוף אותה בהליכים משפטיים.

משרדנו מייצג הורים ותלמידים רבים בהגשת בקשות להתאמות, בערעורים לכלל הוועדות ובעתירות מנהליות נגד החלטת ועדת הערעורים העליונה.