חינוך ביתי איך מתחילים?

חינוך ביתי היא שיטת חינוך שקיימת כבר שנים רבות, בעולם ובישראל. עם זאת, מאז פרוץ מגפת הקורונה אנחנו עדים לעליה משמעותית במספר הילדים שעברו להתחנך במסגרת חינוך ביתי ובצמיחה בשיעור הבקשות לחינוך ביתי. לכן, לקראת שנת הלימודים תשפ"ג, מצאנו לנכון לרכז עבורכם את המידע העיקרי בנוגע להגשת בקשה לחינוך ביתי, ולסייע לכם בהליך הייחודי הזה.

נכתב ע"י: עו"ד גל קנר אלימי

שיתוף ברשתות:

מי נדרש להגיש בקשה לחינוך ביתי?

כיוון שעל כל ילד מעל גיל שלוש חלה חובה ללמוד במוסד מוכר, בהתאם לחוק לימוד חובה, תש"ט-1949, הורה המעוניין שילדו ילמד במסגרת חינוך ביתי, נדרש להגיש למשרד החינוך בקשה לפטור מלימוד חובה לשם חינוך במסגרת חינוך ביתי.

חשוב לדעת כי בהינתן עמידה בדין ובכללים, לכל הורה יש זכות לבחור לחנך את ילדו במסגרת חינוך ביתי. עם זאת, המדינה כמי שאמונה על חינוך כלל התלמידים בישראל, נדרשת לאשר לימודים במסגרת ביתית, והיא עורכת בדיקות מקיפות טרם אישור בקשה לחינוך ביתי.

ככלל, הורים שלא שולחים את ילדיהם למסגרת חינוך מוכרת בניגוד לדין, עוברים עבירה פלילית, והרשות ו/או משרד החינוך רשאים לנקוט נגדם הליכים, לרבות מעורבות של קצינת ביקור סדיר וגורמי רווחה.

שימו לב כי הבקשה לחינוך ביתי מיועדת למי שמעוניין שילדו ילמד במסגרת חינוך ביתי ולא לכל מי שמעוניין בפטור מלימוד חובה. מי שמעוניין בפטור מלימוד חובה, בנסיבות הבאות, אינו נדרש להגיש בקשה לחינוך ביתי:

• הורים לילד בגיל שלוש המעוניינים שילדם ימשיך ללמוד במסגרת חינוכית לפעוטות, נדרשים להגיש בקשה ייעודית בנושא לגורמים המוסמכים.

• הורים המבקשים פטור מלימוד חובה שלא לטובת חינוך ביתי נדרשים להגיש בקשה ייעודית בנושא לגורמים המוסמכים.

• הורים לילד חולה, שעתיד לשהות בביתו מעל 21 ימים, נדרשים לפעול לפי נהלי משרד החינוך בנושא ולפנות לאגף לחינוך מיוחד.

מהם המועדים להגשת בקשה לחינוך ביתי?

ניתן להגיש בקשה לפטור מלימוד חובה לטובת חינוך ביתי, לשנה"ל העוקבת, מיום 1.12 עד יום 30.4.

טווח לוחות הזמנים להגשת הבקשה הוא מחד ארוך ונועד לאפשר להורים ולילדים להתארגן ללמידה במסגרת חינוך ביתי ולקבל את תשובת מנהל המחוז בשלב מוקדם ולפני פתיחת שנת הלימודים. לצד זאת, מועדי הגשת הבקשות מוקדמים באופן יחסי וזאת במטרה לאפשר למערכת החינוך לבדוק את הבקשות ולהיערך להפעלת מסגרות החינוך ובכלל זה קביעת מצבת התלמידים לשנת הלימודים הבאה.

שימו לב כי בשנת הלימודים תשפ"ב, הוארכו, באופן זמני, המועדים להגשת בקשות, אך מדובר היה בהוראת מעבר ונכון למועד כתיבת שורות אלה, המועדים האמורים לעיל הם המועדים המחייבים.

ככלל, בקשות שלא יוגשו במועד יידחו על הסף, למעט מקרים חריגים המוגדרים מראש (למשל, במקרה של עולה חדש שעלה לארץ לאחר המועד הנקוב לעיל).

מה נבדק במסגרת בקשה לחינוך ביתי?

עמדת מערכת החינוך בישראל היא שמקומם של ילדים ונערים בגיל לימוד חובה הוא במסגרת מוסדות החינוך, ולכן פטור לשם חינוך ביתי ינתן רק במקרים שבהם ההורים יציגו השקפת עולם מגובשת או נסיבות יוצאות דופן שבגינן הם סבורים כי מסגרת חינוכית 'רגילה' איננה המקום המתאים לילדם, וכי ההורים יצליחו להעניק לילדם, במסגרת חינוך ביתי, חינוך שיטתי שיתן לו מענה לסך צרכיו, הכולל מיומנויות למידה וידע, מיומנויות וכישורים חברתיים ורגשיים.

רכיבים אלה, הם שנבדקים במסגרת הבקשה לחינוך ביתי.

יודגש כי מחלוקת בין ההורים לבין מוסד החינוך לא תשמש עילה לפטור מחוק לימוד חובה לשם חינוך ביתי.

איזה מסמכים צריך לצרף לבקשה לחינוך ביתי?

בקשה לחינוך ביתי תוגש על גבי טופס ייעודי, חתום על ידי שני ההורים/הורה יחידני/הורה אומנה, בצירוף כלל הנספחים בהתאם לנהלים, וזאת באמצעות המערכת המקוונת של משרד החינוך. אתם נדרשים להגיש בקשה נפרדת עבור כל ילד/ה.

כחלק מנספחי הבקשה, אתם נדרשים להגיש אסופת מסמכים, לרבות מסמכים פדגוגיים, וביניהם:

1. מסמך המפרט את תפיסת העולם החינוכית של ההורים המחייבת, לדעתם, שחינוך ילדם ייעשה במסגרת חינוך ביתי.

2. תוכנית חינוך מפורטת.

3. סדר יום שבועי ויומי של הילד.

שלושת המסמכים שפורטו לעיל, הם המסמכים משמעותיים ביותר במסגרת בקשה לחינוך ביתי, וחשוב למלא אותם באופן מפורט ומדויק, שיוכיח, כי מסגרת חינוך ביתי היא המסגרת המתאימה לילד/ה וכי ההורים מסוגלים לספק להם את כלל ההיבטים הפדגוגיים, הרגשיים והחברתיים הנדרשים בהתאם לגילאי ולצרכי הילד/ה שלהם.

אין פורמט אחיד למסמכים האמורים, וכמובן שיכולות להיות גישות שונות לחינוך ביתי, אך יש צורך להוכיח תכנית אחידה מסודרת ומגובשת שנותנת מענה לכלל ההיבטים. כמו כן, מעבר לתכנון הלמידה השוטף, יש להראות, במסגרת המסמכים, גם את אמצעי המעקב וההערכה של הלמידה (כחלק מכך, תדרשו להגיש דוחות התקדמות במהלך תקופת החינוך הביתי).

חשוב לשם לב כי משרד החינוך בודק שהחינוך הביתי לא יצור פערים לימודיים אצל התלמידים שהוריהם בוחרים שילמדו בבית. בעצם, משרד החינוך רוצה לוודא כי בכל שלב ושלב התלמיד יוכל להשתלב חזרה במסגרת מוסד חינוך מוכר, ללא פערים לימודיים, רגשיים וחברתיים. לטובת האמור, במסגרת חינוך ביתי ההורים נדרשים לספק לילד את תחומי הידע השונים, בהיקף של 55% לפחות מתחומי הידע שבתוכנית היסוד במערכת החינוך. תחומי הידע כוללים חינוך לשוני, מתמטיקה, מדעים, אנגלית, חינוך ערכי, כישורי חיים וחנ"ג.

שימו לב שכהורים, אתם נדרשים לחתום על הצהרה לפיה כלל האחריות על חינוך ילדכם חלה עליכם בלבד.

האם במסגרת ההליך נוזמן לדיון או שתערך לנו ביקורת?

טרם קיום דיון בבקשתכם לחינוך ביתי, יערך ביקור בית מקדים. הביקור יתואם מראש, ויש להיערך אליו כראוי, לרבות נוכחות של כל הגורמים שאמורים להשתתף ביישום התכנית לחינוך ביתי. מסקנות הביקור יועברו לוועדה לחינוך ביתי במחוז בו אתם מתגוררים.

בנוסף, הוועדה לחינוך ביתי במחוז רשאית לזמן אתכם לדיון בפניה. לכן, ככל שלא העברתם את כלל המידע במסגרת הביקור המקדים או שאתם מתרשמים שהביקור לא היה מוצלח, מומלץ להגיש לוועדה בקשה להופיע בדיון בפניה, ולהגיע מיוצגים.
הוועדה היא ועדה ממליצה, ובסופו של דבר חוות דעתה מוגשת למנהל/ת המחוז להחלטה סופית.

האם ניתן לערער על החלטה שלא לאשר בקשה לחינוך ביתי?

כמובן.

ראשית, על החלטת מנהל המחוז ניתן להגיש השגה אל מנכ"ל משרד החינוך, באמצעות הממונה הארצי על החינוך הביתי, תוך 14 ימים מהיום שבו נשלחה אליכם ההחלטה על דחיית הבקשה לחינוך ביתי. במסגרת ההשגה חשוב להתייחס לכלל ההליך, לרבות לכשלים שהיו בו (ככל שהיו) וכן להתייחס באופן פרטני לנימוקים בהחלטת הדחיה.

ככל שההשגה שהגשתם נדחית, ניתן לעתור על ההחלטה לבית המשפט לעניינים מנהליים במסגרת עתירה מנהלית. עתירה מנהלית כאמור צריכה להיות מוגשת לאחר מיצוי הליכים מול הרשות וללא שיהוי.

לסיכום

משרד החינוך לא ממהר לאשר בקשות לחינוך ביתי, ובמסגרת הבדיקות הדקדקניות אותן הוא עורך הוא מוודא שאכן מתקיימים כל התנאים – הפרוצדורליים, הפדגוגיים, הרגשיים והחברתיים – לאישור הבקשה.

משרדנו מלווה הורים וילדים במסגרת הגשת בקשות לפטור מלימוד חובה לצורך חינוך ביתי, בהשגות על החלטות המחוז שלא ליתן פטור כאמור וכן בעתירות מנהליות התוקפות החלטה על דחיית השגה. אנחנו ממליצים לעמוד איתנו בקשר מראש ולהסתייע בנו כבר בשלבים מוקדמים, בכדי לחסוך הליכים משפטיים בשלב מאוחר יותר.