ייצוג עובדי הוראה בהליכים משמעתיים

על עובדי הוראה המועסקים על ידי משרד החינוך חל חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, המסדיר את אופן הטיפול בעבירות משמעת של עובדי מדינה. במאמר זה ריכזנו עבורכם את התשובות לשאלות העיקריות בנושא.
נכתב ע"י: עו"ד גל קנר אלימי

שיתוף ברשתות:

Share on facebook
Facebook
Share on whatsapp
WhatsApp
Share on email
Email

מהן עבירות משמעת?

חוק שירות המשינה (משמעת) מסדיר את העבירות שמהוות עבירות משמעת, באופן רחב. בין היתר נקבע בחוק כי המעשים הבאים מהווים עבירות משמעת:

1. מעשה או התנהגות שעשה העובד באופן שפגע במשמעת שירות המדינה.

2. אי קיום החובה המוטלת על עובד המדינה על פי הדין, ואף על פי נוהג, וכן התרשלות בקיום חובות כאמור.

3. התנהגות שאינה הולמת את התפקיד או התנהגות שעלולה לפגוע בשמו הטוב של שירות המדינה.

4. התנהגות בלתי הוגנת במילוי התפקיד.

5. השגת מינוי באמצעות מסירת מידע כוזב או בהעלמת מידע רלוונטי.

6. הרשעה בעבירה שיש עימה קלון.

מה ההבדלים בין ועדות משמעת לבין בתי הדין למשמעת?

ההבדל העיקרי בין ועדות משמעת לבין בית הדין למשמעת, הוא סוג העבירות בהן הם מוסמכים לדון. בעבירות משמעת כאמור בסעיפים 1-2, ידונו ועדות המשמעת, ואילו בעבירות משמעת כאמור בסעיפים 3-6 ידון בית הדין המשמעתי.
בנוסף, על החלטת ועדת משמעת ניתן לערער לבית הדין המשמעתי, עד 30 ימים מיום מסירת החלטת ועדת המשמעת.

חשוב לשים לב כי לוועדת משמעת יש סמכויות ענישה מצומצמות יותר מאשר לבית הדין המשמעתי.

החלטה של ועדת משמעת בעבירת משמעת, יכולה להיות אחת מאלה:

1. התראה.

2. נזיפה.

3. הפקעת משכורת, בתנאים.

4. העברה למשרה ו/או מקום עבודה אחר.

5. הורדה בדרגה.

והחלטה של בית הדין המשמעתי, יכולה להיות גם אחת מאלה:

1. פסילה לתפקידים מסויימים.

2. פיטורים, אף ללא תשלום פיצויי פיטורים.

3. פסילה לאחר פיטורין לשירות המדינה, לצמיתות או לתקופה.

4. פרסום החלטת בית הדין.

האם ניתן לערער על החלטות ועדות משמעת ובית הדין למשמעת?

כן. כאמור לעיל, על החלטת ועדת משמעת, ניתן לערער לבית הדין למשמעת. הערעור יכול להיות על עצם חיובו בדין או על חומרת אמצעי המשמעת.

על פסק הדין של בית הדין המשמעתי ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, עד 30 יום מיום מתן פסק הדין. חשוב לשם לב כי אם החלטת בית הדין היא על ביצוע מיידי של העברה או פיטורין, ניתן לפנות לבית המשפט המחוזי גם בבקשת עיכוב ביצוע פסק הדין ואף בבקשה להחזיר עובד שכבר פוטר או הועבר מתפקידו.

האם יש למנכ"ל משרד החינוך סמכויות במקרה של עבירת משמעת?

כן. שר החינוך או מנכ"ל משרד החינוך רשאים, בשל עבירת משמעת של עובד הוראה, לקיים בירור של ההליך, ובסופו להורות על אחד מאלה:

1. התראה.

2. נזיפה.

בירור המקרה יעשה בכפוף לקיום זכות הטיעון של העובד.

מהו דיון חוזר?

במקרה שבו הוחלט לפטר או לפסול עובד הוראה, קיימת לעובד האפשרות להגיש בקשה לדיון חוזר, במספר מקרים כאשר העיקרי ביניהם הוא כאשר נתגלו עובדות או ראיות חדשות, שלא ניתן היה לדעת אותן בדיון הראשוני, ויש בהן כדי להשפיע על ההחלטה.

מתי ניתן להשעות עובד הוראה?

נציב שירות המדינה רשאי להשעות עובד שהוגשה נגדו קובלנה בגין עבירת משמעת.

כאשר מדובר בעובד הוראה שהוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירות מין או אלימות חמורה כלפי קטין או חסר ישע, נציב שירות המדינה מחוייב להשעות את העובד, אלא אם שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להשעותו, וכי לא יגרם לקטין או לחסר ישע שעליו העובד אחראי נזק בשל אי השעייתו.

לפני השעיית עובד ו/או לפני העברתו לעבודה אחרת, תינתן לעובד ההוראה לעובד זכות טיעון בנושא.

השעיה תימשך עד שיוחלט לא להעמיד את העובד לדין פלילי או משמעתי, או לחילופין, ככל שהעובד הועמד לדין, עד למתן פסק דין סופי בעניינו, אלא אם הורה נציג שירות המדינה על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר.

במהלך ההשעיה תשולם לעובד משכורת חלקית, בהתאם לכללים בדין ולנסיבות המקרה.

האם יש כללים ייעודיים לעובדי הוראה במקרה של עבירות משמעת?

מעבר לחוק בעניינם של עובדי מדינה שפורט לעיל, וכאמור חל גם על עובדי הוראה המועסקים על ידי משרד החינוך, קיים גם חוזר מנכ"ל מטעם משרד החינוך שעוסק במקרים של תלונות נגד מורים בשל פגיעה בתלמידים, ללא תלות בגורם המעסיק אותם. חשוב לשם לב כי חוזר מנכ"ל הוא בעל מעמד נורמטיבי נמוך מחוק, ולכן בכל מקום בו הוראות חוזר מנכ"ל מתנגשות עם הדין, הוראות הדין גוברות.

חוזר המנכ"ל מפריד בין מקרים בהם התקיימה פגיעה שאיננה מחייבת דיווח למשטרה או לרווחה (מקרי פגיעה מילולית) לבין מקרים שקיימת חובת דיווח (פגיעה גופנית או הזנחה של ילד שטרם מלאו לו 6 שנים). חשוב לשים לב שברוב המקרים בהם לא קיימת חובת דיווח למשטרה ולרווחה, עדיין חלה על מנהל המוסד החינוכי חובת דיווח לפיקוח ו/או להנהלת מחוז במשרד החינוך, כאשר החריג לכך הוא מקרה של פגיעה מילולית חד פעמית. כאשר מתקיימת פגיעה מילולית החוזרת פעם שלישית ויותר, מנהל המחוז רשאי לקיים שימוע לעובד ההוראה, אך בכל מקרה הוא מחויב ליידע את הממונה על אגף המשמעת הבכיר במשרד החינוך אודות התלונה. אגף המשמעת במשרד החינוך יערוך בירור לצורך בדיקת אפשרות העמדת העובד לדין משמעתי.

במקרים בהם קיימת חובת דיווח למשטרה ו/או לרווחה, בית הספר מחויב לערוך הפרדה בין עובד ההוראה לתלמיד, כך שעובד ההוראה לא ימשיך ללמד את התלמיד עד לסיום הבירור, והכל מבלי להעביר את התלמיד כיתה.
כאשר עולה חשד לעברה חמורה שנעברה בתלמיד והשארתו של עובד ההוראה הפוגע בתוך המסגרת החינוכית עד לבירור פרטי הפגיעה מנוגדת לכל תפיסה חינוכית ומעבירה מסר של הפקרת מוגנותם של התלמידים – קיימת אפשרות של השעיה דחופה של עובד ההוראה על ידי מנכ"ל המשרד לתקופה של חודש ימים לכל היותר. במקרה כזה, תיערך פניה של מנהל המוסד, במסגרתה הוא יפרט את הנימוקים הרלוונטיים, ותוך ימים ספורים יערך לעובד ההוראה שימוע בנושא במחוז, כאשר כלל החומר יועבר למנכ"ל מדרש החינוך להחלטה סופית.

לסיכום

ההליכים המשמעתיים נגד עובדי הוראה הם רבים ומגוונים, כאשר לגבי סוג הליך קיימים כללים ייחודיים. משרדנו מלווה עובדי הוראה בהליכים משמעתיים, ומייצג אותם בשימועים ובדיונים בפני המחוז, הוועדות ובתי הדין והמשפט.

כתבות נוספות

תשלומי הורים

ככלל, חוק לימוד חובה, תש"ט-1949 קובע כי הלימודים מתוקפו הם חינם, אך קיימים בדין מספר סייגים, שמאפשרים…

קרא עוד