משרד החינוך פסל לתלמיד.ה את בחינת הבגרות – מה עושים עכשיו?

בשנים האחרונות, עם התקדמות הטכנולוגיה ועליה בשיעור ההעתקות בבחינות הבגרות, משרד החינוך שם דגש על קיום טוהר הבחינות, ופועל נמרצות בנושא. בהתאמה, שיעור בחינות הבגרות שנפסלות – עולה, וגם הענישה הוחמרה.

נכתב ע"י: עו"ד גל קנר אלימי

שיתוף ברשתות:

פסילת בחינות הבגרות נעשית לא רק לתלמידים שנתפסו 'על חם' על ידי המשגיחים במהלך הבחינה (מה שמכונה 'חשד משגיח', ומיועד למקרים כגון הפרעה בבחינה, דיבור עם נבחן אחר וכו'), אלא גם לתלמידים שרק במסגרת הליך מאוחר של בדיקת תשובות הבחינה, עלה חשד כי הם הפרו את טוהר הבחינות (מה שמכונה 'חשד מעריך').

בנוסף, על מנת להגביר את ההרתעה, משרד החינוך קבע כי במקרים מסוימים, שלשיטת המשרד מהווים 'מקרים חמורים', הענישה תהיה חמורה יותר ולצד פסילת הבגרות גם תמנע מהתלמיד.ה האפשרות לגשת לבחינות במקצוע במשך שנה שלמה. מקרים אלה נקראים 'חשד מעכב'.

העלייה בפסילת בחינות בגרות עקב חשד מעריך (שלפעמים נלווה אליו גם חשד מעכב) מייצרת גם קושי כלפי תלמידים ש'נופלים בין הכיסאות', ובחינותיהם נפסלות על בסיס חשד בלבד, שלעיתים אינו מבוסס דיו ואף שגוי.

מה זה חשד מעריך?

אין רשימה סגורה למקרים בהם ניתן לפסול בחינה בשל חשד מעריך, אך עיקר המקרים הם כאלה שמהם עולה חשד להפרת טוהר הבחינות. למשל:

1. עבודה קבוצתית משותפת בין נבחנים, המתאפיינת בתשובות בעלות ניסוח זהה או דומה או בטעויות דומות.
2. תשובות שגויות זהות או דומות אצל כמה נבחנים או פורמט תשובה אחיד אצל נבחנים רבים ממוסדות חינוך שונים, גם במקרה שהתשובה נכונה.
3. תשובות לשאלון אחר מהשאלון שקיבל הנבחן.
4. שעתוק שאינו תואם למחברת המקור של הנבחן.
5. טעויות דומות וניסוחים זהים או דומים בתשובות או בחלקי תשובות של שני נבחנים או יותר.
6. ניסוחים זהים בתשובות או בחלקי תשובות במחברת הבחינה, התואמים לחומר המופיע בספרי הלימוד או במקור חיצוני אחר כגון ויקיפדיה או אתר אינטרנט אחר.
7. כתבי יד שונים במחברת בחינה אחת.
8. הימצאותו של חומר האסור לשימוש בתוך מחברת הבחינה בעת תהליך הערכתה.
9. בחינה שבה נעשה שימוש בהתאמות שהנבחן אינו זכאי להן.
10. במתמטיקה ובמקצועות מדעיים וטכנולוגיים עתירי חישובים: מתן תשובות סופיות נכונות שאינן מתאימות לדרך הפתרון או מתן תשובות סופיות נכונות ללא פירוט מלא של שלבי הפתרון במחברת הבחינה.
11. במקצועות שקיימים בהם שאלונים רב־ברירתיים: סימון תשובות שגויות זהות על ידי חלק מהנבחנים.

ומה זה חשד מעכב?

גם לגבי חשד מעכב אין רשימה סגורה אך מדובר על מקרים בהם קיים חשד מבוסס להפרה חמורה של טוהר הבחינות. למשל:

1. דיווח משגיח על החזקה של מכשיר אלקטרוני באזור ההיבחנות או על שימוש אסור בו על ידי הנבחן.

2. חשד מעריך על רקע תשובות בפורמט תשובה אחיד שחזר על עצמו במנות שונות במוסדות חינוך שונים.

3. חשד מעריך במקרה בו נבחן השיב במחברת על שאלון אחר מהשאלון שבו נבחן.

4. חשד מעריך במקרה בו נמצאו במחברת בחינה נמצאו תשובות זהות למקור חיצוני כגון ויקיפדיה, ספרי לימוד וכולי.

האם מספיק שיעלה חשד בדיעבד כדי לפסול בחינת בגרות?

התשובה היא 'כן, אבל…'.

מצד אחד, מספיק חשד בדיעבד להפרת טוהר הבחינות, גם ללא ראיה חותכת, על מנת להצדיק פסילת בחינת הבגרות.

אלא שהשימוש בסמכות לפסילת המבחן על בסיס חשד מעריך, צריך להתבצע תחת כללי המשפט המנהלי, כלומר – בשוויוניות, במידתיות, בסבירות וכמובן באופן שקוף ומנומק.

בנוסף, חוזר מנכ"ל משרד החינוך העוסק בהליך טוהר הבחינות, קובע באופן מפורש כי במקרה של חשד מעריך, החשד צריך להיות מבוסס, כדי להחשיד את הבחינה כולה, ובהמשך להביא לפסילתה.

איך מערערים על החלטה על פסילת בגרות?

כבמקרה של חשד משגיח, קיימת לנבחן זכות ערעור אחת, לוועדת טוהר הבחינות בלבד.

בשונה מכך, במקרה של חשד מעריך, הליך פסילת הבחינה נעשה בשני שלבים, כאשר בשלב הראשון משרד החינוך מודיע על קיומו של החשד ולנבחן קיימת אפשרות לערער על החשד לוועדת טוהר הבחינות. ככל שוועדת טוהר הבחינות דוחה את הערעור ומורה על פסילת בחינת הבגרות, הנבחן יכול להוסיף ולערער גם לוועדת ערעורים עליונה.

הערעור מוגש באמצעות בית הספר, וצריך לכלול רק נימוקים ענייניים ומהותיים.

המועדים להגשת ערעורים קבועים בהודעה על החשד/הפסילה, ומשרד החינוך עומד על קיומו של הליך במסגרת המועדים הקבועים. ככלל, ערעור על חשד יוגש תוך 14 ימים מיום משלוח הודעת החשד, וערעור על החלטת ועדת טוהר הבחינות יוגש עד 30 ימים מעת קבלת החלטת ועדת טוהר הבחינות.

ועדת טוהר הבחינות

כאמור, במקרה של חשד משגיח או במקרה של חשד מעריך קיימת לנבחן אפשרות לערער לוועדת טוהר הבחינות. בית הספר, ככל שהוא תומך בערעור, רשאי להצטרך אליו.

ההחלטה של ועדת טוהר הבחינות יכולה להיות אחת משלוש:

1. החלטה לדחות את הערעור ולהורות על פסילת הבחינה. או אז לנבחן יש אפשרות לערער לוועדת הערעורים העליונה.
2. החלטה לקבל את הערעור ולזכות את הנבחן זיכוי מלא.
3. החלטה לקבל את הערעור ולזכות את הנבחן זיכוי מחמדת הספק.

כפי שניתן לראות, הטרמינולוגיה שאובה מעולם המשפט הפלילי, ולא בכדי. החלטה על פסילת בחינת בגרות היא בפועל ענישה על מרמה, ולכן, ככל שהחשד אינו מבוסס דיו, על הוועדה להורות על קבלת הערעור ולו מחמת הספק.

בנוסף, במקרים מסוימים הוועדה רשאית להעביר את המקרה לוועדת משמעת, שרשאית לנקוט ענישה נוספת כלפי הנבחן בהתאם לחומרת המקרה.

ועדת ערעורים עליונה

ועדת ערעורים עליונה יושבת כערכאת ערעור מטעם משרד החינוך על החלטת ועדת טוהר הבחינות, במקרים של חשד מעריך.

ההחלטה של ועדת טוהר הבחינות יכולה להיות אחת משלוש:

1. לאשר את החלטת ועדת טוהר הבחינות ולדחות את הערעור.
2. לשנות את החלטת ועדת טוהר הבחינות (למשל, לשנות את הזיכוי מזיכוי מחמת הספק לזיכוי מלא).
3. לבטל את החלטת ועדת טוהר הבחינות ולהורות על זיכוי מלא או זיכוי מחמת הספק.

ככלל, זכות הטיעון של נבחן לוועדה היא בכתב, אך לוועדת הערעורים העליונה יש את הפררוגרטיבה, במקרים חריגים ולפי שיקול דעתה, להורות על מתן זכות טיעון גם בעל פה. במקרים כאלה, התלמיד הנבחן (ורק הוא) יופיע בפני הוועדה וימסור את הסבריו בעל פה.

עתירה מנהלית כמוצא אחרון

ככלל, ההחלטות של ועדת טוהר הבחינות ו/או של ועדת הערעורים העליונה (בהתאם לסוג החשד) הן סופיות.
המשמעות היא שהן סופיות במסגרת משרד החינוך אך כמובן שניתן לעתור על ההחלטות לבית משפט לעניינים מנהליים, במסגרת עתירה מנהלית.

עתירה מנהלית במקרים כאלה תתנהל ככל עתירה נגד החלטה של רשות מנהלית ועל האזרח שנפגע מההחלטה ועותר לבית המשפט הנטל להוכיח כי מדובר החלטה שאיננה עומדת בכללי המשפט המנהלי.

סיכום

החלטה על פסילת בחינות יכולה להוביל לפגיעה קשה בתלמידים ובעתידם, ולכן, ככל שההחלטה בעניינכם נעשתה שלא בהתאם לכללים האמורים או שאתם סבורים כי היא שגויה, אנו ממליצים לפנות אלינו בהקדם האפשרי, על מנת שנוכל ללוות אתכם כבר בשלבים במוקדמים של ההליך.