רישוי מסגרות לגיל הרך-תשפ"ג

הפיקוח על הגנים לגיל הרך עבר למשרד החינוך, אבל מה המשמעות הפרקטית לכל הגורמים המעורבים – מפעילים, הורים וילדים?
נכתב ע"י: עו"ד גל קנר אלימי

שיתוף ברשתות:

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email
נתחיל בזאת – מדובר בתחילתה של מהפיכה אמיתית בתחום החינוך ויש לה השפעות משמעותיות על הילדים וההורים, אבל בפן הכלכלי – עדיין אין שום בשורה. ההורים עדיין נדרשים לשלם מכיסם עבור מעונות יום, פעוטונים או משפחתונים, והמפעילים עדיין לא זוכים לקבל תקציבים מהמדינה ופועלים כגופים פרטיים לחלוטין. אז מה בעצם השינוי הגדול?

ההיסטוריה של המסגרות לגיל הרך

בשביל להבין את השינוי, צריך להכיר את ההיסטוריה של המסגרות לגיל הרך.

מזה עשרות שנים, מסגרות לגיל הרך לתינוקות ופעוטות (גילאי לידה עד שלוש), פעלו בלי שום פיקוח של המדינה. מעונות יום, משפחתונים, פעוטונים, מטפלות וכיוצ"ב – כל אלה יכלו לפעול בלי רישיון, בלי תנאי סף, בלי כללים ובלי פיקוח. חלקם עשו זאת באופן מיטבי ויצרו מסגרות נהדרות לילדי הגיל הרך וחלקם לא. באותה תקופה אומנם חל חוק פיקוח על מעונות, תשכ"ה-1965 שלכאורה חל גם על מקומות 'שהיה' לילדים, אך היה מדובר בחוק ישן, שתכליתו היתה בעיקר לייצר פיקוח והסדרה למעונות לחוסים (קשישים, בעלי מוגבלויות, מכורים ועוד), והוא לא נאכף בכל הקשור למעונות יום, פעוטונים ומשפחתונים.

באותה תקופה, חלק ממעונות היום והמשפחתונים יכלו לבקש, אם הם רצו בכך, לפעול תחת זרוע העבודה, אשר פועל לקידום התעסוקה במשק (לשעבר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים). אנחנו מדברים על שנים רבות אחורה, כאשר המטרה העיקרית היתה לעודד אימהות לצאת ולהשתלב בשוק העבודה וכן לייצר מקצוע נוסף בשוק – 'מטפלות'.

המעונות שפעלו תחת זרוע העבודה, נדרשו לעמוד בתנאים בסיסיים וקיבלו הכרה מזרוע העבודה כמעונות יום (מעונות סמל), והמשפחות שעמדו בקריטריונים סוציו-אקונומיים של זרוע העבודה, קיבלו השתתפות בשכר הלימוד של אותם מעונות סמל.
אלא שמרבית המסגרות לגיל הרך, בכלל לא ביקשו לפעול במסלול זה בשל הבירוקרטיה והדרישות בו, ובפועל – פעלו בחלל ריק. המשמעות היא שעד ממש לאחרונה, כל אדם יכל לפתוח מסגרת לגיל הרך, בכל מקום, ללא רישיון ובלי שום פיקוח על אופן עבודתו.

המהפכה בשנת 2018 – חקיקת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, תשע"ט-2018

בעשור האחרון, הועלו ונפלו הצעות חוק בנושא מעונות יום לגיל הרך, שקראו לייצר מסגרת נורמטיבית ייעודית בנושא. בסופו של דבר, רק לאחר המקרים המצערים של התינוקת יסמין וינטה ושל התינוק דוד דייגי זיכרונם לברכה ומקרים נוספים שקרו בשנים האחרונות, השכילה המדינה להבין את הצורך ביצירת הסדרה חוקית לתחום, ובשנת 2018, נחקק חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, תשע"ט-2018.

בחוק הפיקוח על מעונות היום, ובתקנות הפיקוח שהותקנו כשנה לאחר חקיקת החוק, הוסדר מעמדם של המסגרות לגיל הרך ונקבע כי כל מעון יום ו/או פעוטון ו/או משפחתון, שבו מתחנכים שבעה ילדים ומעלה – חייב לפעול ברישיון.
על מנת לקבל את הרישיון, המסגרות לגיל הרך נדרשות לעמוד ברשימה של תנאים, שמטרתם להבטיח את שלומם, ביטחונם והתפתחותם התקינה של התינוקות והפעוטות המתחנכים בהן.

מדובר על כללים שחולשים על כלל הפעילות של מעונות היום, וביניהם העדר רישום פלילי, תחום המבנה, בטיחות, התקנת מצלמות, תפוסה, תקינת כוח אדם, הכשרת הצוות הטיפולי, ביטוחים, תברואה ותזונה.
בהתאם להוראות החוק, נגד מעון יום שבו מתחנכים שבעה ילדים ומעלה שאינו פועל ברישיון ו/או לא עומד בכללים – ינקטו אמצעי אכיפה מנהליים ואף הוראות עונשין.

מה קרה בפועל לאחר חקיקת חוק הפיקוח?

גם לאחר חקיקת החוק והתקנת התקנות, הכללים, בשנתיים האחרונות, יושמו באופן מאוד חלקי, ופעולות האכיפה עד כה, היו מינוריות ביותר. הסיבה לכך היתה טמונה בעיקר בזהות גורם הממונה על החוק. באותה תקופה, וממש עד ינואר 2022, המסגרות לגיל הרך המשיכו לפעול תחת זרוע העבודה, בתקציבים דלים ובלי כוח אדם מקצועי בתחום. לכן, היישום של החוק התנהל בעצלתיים, ובפועל ניתן לראות כי מרבית המסגרות לגיל הרך עדיין פועלות בלי רישיון וכי טרם מתבצעות פעולות אכיפה בנושא.

הליך מעבר מעונות היום לפיקוח משרד החינוך והשינויים בעקבותיו

כעת, בינואר 2022, הועברו מעונות היום לפיקוח משרד החינוך, במטרה לאפשר למערכת החינוך ליצור רצף חינוכי ומערכתי מגיל לידה. המהלך כולל תוספת של 240 מיליון ₪ לבסיס התקציב של משרד החינוך והוא מהווה השלמה לחוק הפיקוח על מעונות היום וחוק המצלמות.

שנת הלימודים הנוכחית, שנה"ל תשפ"ב, תהא שנת מעבר, כאשר סוגיית הרישום למסגרות וסבסוד שכר הלימוד מצויות השנה באחריות זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה והנושאים שעברו לטיפול המשרד כוללים את הפיקוח והבקרה, הפדגוגיה, הרישוי והבינוי.

בתוך כך, המשרד קורא לכל מעונות היום, שיש בהם 7 פעוטות ומעלה, להסדיר את תהליכי הרישוי מול משרד החינוך בהקדם, כדי לאפשר את קליטתם המהירה במשרד בשנת הלימודים תשפ"ג.

עיקרי המהלך הם, כדלהלן:

1. שינוי יחס התקינה במעונות יום, ע"פ המפתח הבא:
• פעוט עד גיל 15 חודשים: מ-1:6 כיום, ל-1:5 החל משנה"ל הבאה (תשפ"ג)
• פעוט עד גיל 24 חודשים: מ-1:9 כיום, ל-1:8 החל משנה"ל הבאה (תשפ"ג)
• פעוט מגיל 24 חודשים עד 36 חודשים: מ-1:11 כיום, ל-1:10 החל משנה"ל הבאה (תשפ"ג).

2. האצת הליכי הרישוי, הפיקוח ואכיפת חוק הפיקוח על מעונות יום, על ידי הכפלת תקני הפיקוח והוספת מאה תקנים של בקרים חיצוניים. על מנת לסבר את האוזן, עד כה היו 54 תקני פיקוח בלבד, וכעת יהיו, בסה"כ, 205 תקנים.

3. הכשרות, הדרכות וליווי של הצוותים החינוכיים-טיפוליים. המשרד יכשיר את הצוות החינוכי בתוך המסגרות ומחוצה להן , בהתאם לפירוט שלהלן:
• קורס של 220 שעות בתחום החינוך טיפול.
• קורס של 22 שעות עזרה ראשונה.
• קורס של 14 שעות התנהלות בטוחה.
• 4 שעות הדרכה פדגוגיות וליווי מקצועי בתוך מעון היום, מדי חודש.

4. מינוי ממונה לגיל הרך בכל רשות המקומית וכן מינוי צוותי עבודה במשרד החינוך, בתחומים פיקוח ובקרה, פדגוגיה, תקציב, בטיחות, רישוי בקרה ואכיפה, ועוד.

5. תוספת של 600 מיליון ₪ לטובת בניית מעונות חדשים.

מה המשמעות בפועל?

העברת מעונות היום לפיקוח משרד החינוך בעצם תשפיע על המסגרות, הילדים וההורים בעיקר בשני אופנים:

 מהלך של הסדרת הפדגוגיה לגיל הרך: המסגרת ידרשו לעמוד בתנאים פדגוגיים מפורטים, לרבות הכשרות צוותים, התאמת המבנה, תקינה וכיוצ"ב.

 האצה של הליכי הרישוי, הפיקוח והאכיפה: משרד החינוך שם לו ליעד להכניס את כל המסגרות המחויבות ברישיון לפעול תחת המשרד. המסגרות שיעמדו בכללים – יקבלו רישיון הפעלה ויפעלו תחת פיקוח. המסגרות שלא יעמדו בכללים – ינקטו נגדם הליכי אכיפה מנהליים, קנסות ואף צווי סגירה.

לצד כל זאת, ובניגוד למוסדות המוכר שאינו רשמי, משרד החינוך לא צפוי לתקצב את מסגרות הגיל הרך בזמן הקרוב וגביית תשלומי ההורים איננה מוגבלת ו/או מפוקחת. זה כנראה יהיה השלב הבא, אך לא ניתן לדעת מתי השלב הבא יתממש.

לסיכום

תם העידן שבו מוסדות לגיל הרך פעלו ללא הסדרה חוקית ופיקוח, והמוסדות נדרשים להתאים את עצמם לדין ולכללים הרבים שנקבעו בתחום. משרדנו מלווה מוסדות חינוך לגיל הרך בהליכי הרישוי ובהתנהלות מול משרדי הממשלה הרלוונטיים, החל משלב הקמתם ולאורך כל שלבי הפעילות.

כתבות נוספות