כל מה שחשוב לדעת על הליכי גירושין

כאשר לפחות אחד מבני הזוג מקבל החלטה להתיר את הנישואין ולהתגרש, בני הזוג עומדים בפני הליך מורכב, שכולל גם קשיים רגשיים וגם, בחלק מהמקרים, הליכים משפטיים ענפים. מאמר זה נכתב כדי לעשות סדר בהליכים המשפטיים, לתאר לכם את המונחים השונים ולסייע לכם בהליך מאוד מורכב בחייכם.

נכתב ע"י: עו"ד גל קנר אלימי

שיתוף ברשתות:

כללי

קיימים יתרונות רבים להליך גירושין בהסכמה, וככל שיש אפשרות להידבר ולהגיע להסכמות, ניתן, בליווי משפטי, לעגן את ההסכמות באמצעות הסכם גירושין, ולסיים את הליך הגירושין באופן מהיר, יעיל וחסכוני.
לעיתים, קיימות מחלוקות כה עמוקות והצדדים לא מצליחים לייצר גירושין בהסכמה, והם נדרשים לפנות להליך גירושין. הליך הגירושין כולל תת תחומים רבים וכן ערכאות משפטיות שונות, ולכן הוא מייצר, פעמים רבות, בלבול ומעלה שאלות רבות. במאמר זה נסייע לכם לעשות סדר כללי באופן שבו מתקיימים הליכי גירושין בישראל ובמונחי היסוד בתחום דיני המשפחה.

מה ההבדל בין בתי משפט לענייני משפחה לבין בתי דין רבניים?

הליכי גירושין לא מתקיימים בבתי משפט אזרחיים רגילים, אלא מתקיימים בערכאות ייחודיות: בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.

בית הדין הרבני הוא הגוף היחיד במדינת ישראל שמוסמך, בהתאם לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, לעסוק בענייני נישואין וגירושין של בני זוג יהודים בישראל, אזרחי או תושבי המדינה. לכן, תביעת הגירושין עצמה מוגשת אך ורק לבית הדין הרבני. לתביעת הגירושין ניתן לכרוך עניינים הקשורים בתביעת הגירושין, לרבות מזונות אשה ומזונות ילדים.

בית משפט לענייני משפחה הוא הגוף המשפטי בעל הסמכות, בהתאם לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995, לעסוק בכל סכסוך משפטי בין בני משפחה, וכן במגוון תתי תחומים לרבות צוואות וירושות, הסכמי יחסי ממון, פונדקאות ואימוץ וכו'.
במסגרת הליך גירושין שמתנהל בבית משפט לענייני משפחה ניתן להגיש תביעות בתחום הרכוש, זמני שהיה ומזונות, כאשר כל תביעה מוגשת במסגרת תיק בית משפט נפרד. ההליך בבית משפט לענייני משפחה חייב להיפתח בהליך יישוב סכסוך בהתאם לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014. חשוב לדעת כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות מיוחדות שנקבעו לו בדין, במטרה להביא לסיום הסכסוך בצורה יעילה יותר. כך למשל, בתי המשפט למשפחה אינם כפופים לסדרי הראיות הרגילים והם רשאים לסטות מהם כדי לייעל את ההליך המשפטי.

כיוון שלבית הדין הרבני ולבית משפט לענייני משפחה קיימות סמכויות מקבילות אך גם הבדלים משמעותיים המתורגמים לא אחת לתוצאות משפטיות שונות, חשוב להכיר את ההבדלים בין הערכאות ואת ההלכות השונות שלהן, ולפנות, בהזדמנות הראשונה, לערכאה המתאימה ביותר, בנסיבות העניין ובהתאם לשיקולים מורכבים. מרוץ הסמכויות שנוצר בין הערכאות אומנם מערים קשיים על הליך הגירושין שמטבעו הוא מורכב ורגיש, אך נכון להיום, זה המצב בישראל. חשוב לשים לב, כי בניגוד להנחה הרווחת לפיה כדאי לאישה בהליך גירושין לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ואילו לגבר כדאי לפנות לבית הדין הרבני, בפועל הדברים אינם כה חד משמעיים ובחירת הערכאה המתאימה לפתיחת הליך גירושין, תלויה בנסיבות העניין.

כיצד בפועל מתבצע הליך הגירושין בבית הדין הרבני?

כל אחד מהצדדים יכול להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני האיזורי. מדובר על תביעה משפטית לכל דבר, שנפתחת בכתב תביעה, במסגרתו מבקש הגירושין מתבקש להוכיח כי מתקיימת עילת גירושין, המצדיקה את סיומם של חיי הנישואין, וכי לא מדובר על גירושין פזיזים ללא ניסיון לשלום בית. חשוב לשים לב כי לרוב, בית הדין הרבני לא מקבל עילות גירושין 'רגשיות' שעיקרן מאיסה של אחד מבני הזוג בחיי הנישואין ויש להוכיח עילות על רקע התנהגותי או גופני.

בהמשך, בית הדין האיזורי יקבע דיון ראשון בפני הדיינים במסגרתו הוא יקבל את התמונה הראשונית של המקרה. ככל שאין הסכמה בין הצדדים ו/או כאשר נכרכו לתביעה תביעות נוספות, בית הדין יקבע דיונים נוספים לצורך שמיעת טיעונים וראיות, כאשר בסופו של דבר, ככל והוא יחליט כי יש מקום להורות על גירושין הוא יקבע מועד לסידור הגט.

במקרה שהגירושין מתבצעים בהסכמה, מדובר בהליך קצר משמעותית, בו אין צורך בהוכחת עילה לגט, ולרוב בית הדין הרבני יכבד את הסכמת הצדדים, ויורה על סידור גט.

מהי בקשה ליישוב סכסוך?

במקרה שבו נפתח הליך בבית משפט לענייני משפחה, הצד שפותח את ההליך מחויב, קודם להגשת תביעה, לפתוח הליך יישוב סכסכוך לפי לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014. המטרה של הליך יישוב סכסוך, הוא למנוע הסלמה בהליכים המשפטים וככל הניתן, להביא לסיום ההליך בהסכמה, עוד טרם הגשת התביעות.

הליך ישוב סכסוך נפתח בהגשת בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת הבקשה, המבקש לא נדרש לפרט טענות ו/או עובדות בענייני הסכסוך, ומדובר על בקשה קצרה וטכנית בלבד.

לאחר שצד מגיש בקשה ליישוב סכסוך, בעלי המקצוע של יחידת הסיוע יתאמו ארבע פגישות מהו"ת – פגישות מידע, הערכה ותיאום, במסגרתן, ינסו בעלי המקצוע למפות את המחלוקות ולסייע בהגעה להסכמות.
פגישת המהו"ת הראשונה, מתקיימת ללא נוכחות עורך דין, אך ביתר הפגישות, הצדדים רשאים להגיע מיוצגים. ליחידת הסיוע יש סמכות לצמצם את מספר הפגישות, כאשר עולה באופן מובהק כי הצדדים אינם מעוניינים להגיע להסכמות.

בתקופת הליכי יישוב סכסוך, הנמשכת 60 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, ההליכים המשפטיים מעוכבים ולא ניתן להגיש תביעות בעניינם של הזוג, למעט במקרים חריגים כאשר נדרש סעד דחוף, סעד משמר מצב קיים, או בקשה לעיכוב יציאה מהארץ.

לאחר תקופת עיכוב ההליכים, קיימת לצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך קדימות בהגשת תביעות לבית המשפט המוסמך. ככל והצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך לא הגיש את תביעותיו תוך 15 ימים, או הגיש רק לגבי חלק מהעניינים שבסכסוך, רשאי הצד השני להגיש תביעות מטעמו.

בע"מ 919/15 – מה המהפך בתחום המזונות?

ביולי 2017, מסר בית המשפט העליון את פסק דינו בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית ואח', בעניין מזונות ילדים, שהיווה מהפיכה של ממש בתחום זה.

עד אותה תקופה, כאשר בני זוג התגרשו, האב הוא שנשא בנטל המזונות באופן חד צדדי ובאופן אחיד, ללא תלות בחלוקת זמני השהייה בין האב לאם וללא תלות בהכנסות הצדדים. החובה למזונות ילד עד גיל 6 חלה מכוח הדין היהודי ומעל גיל 6 מכוח דיני צדקה. המשמעות היא שגם אם הילדים שהו אצל האם לאורך כל השבוע וגם אם הילדים שהו אצל האם מחצית מהזמן, האב נדרש לשלם מזונות קבועים, בהתאם לכושר השתכרותו ותוך מטרה לשמר את רמת החיים אליה הורגלו הילדים.

בית המשפט העליון קבע בהחלטה מהפכנית כי בכל הנוגע למזונות מדין צדקה, קרי החל מגיל 6, וככל שההורים מקיימים חלוקת זמני שהות של הילדים, ההורים ישאו יחד בחובת המזונות בהתאם לזמני השהייה שלהם עם הילדים ובהתאם ליחס ההכנסות שלהם. המשמעות היא כי במקרה בו חלוקת זמני השהייה של ילד מעל גיל 6 שוויונית וכאשר כושר ההשתכרות של הצדדים זהה, האב לא ידרש לתשלום מזונות. יתרה מכך, ככל שחלוקת זמני השהייה ו/או כושר ההשתכרות נוטים לטובת האב, האם היא שתשא במזונות הילדים מדין צדקה.

הלכה זו הפכה את חישוב סכומי המזונות בבתי המשפט לענייני משפחה לחישוב מתמטי, בו נלקח בחשבון שיעור חלוקת זמני שהיה ושיעור כושר ההשתכרות וההכנסות של ההורים, והמשמעות היא שכעת, במסגרת תביעת מזונות ילדים, יש חשיבות רבה לחלוקת זמני השהייה ולכושר ההשתכרות של הצדדים. מתוך שלא לשמה בא לשמה, וההחלטה הנ"ל מעודדת אבות רבים להגדיל את זמני השהייה שלהם עם הילדים.

האם ניתן להגיש בקשה להפחתת מזונות על רקע ההלכה החדשה?

נכון להיום, למרות ההלכה החדשה בעניין מזונות ילדים, בית המשפט העליון קבע, בבע"מ 7670/18 שניתן בינואר 2021, כי לא ניתן להחיל באופן רטרואקטיבי את הלכת המזונות החדשה על תיקים שנסתיימו לפני ההלכה, מבלי להוכיח כי הנסיבות של המשפחה השתנו באופן שהופך את המשך אכיפת פסק הדין לבלתי צודק.

בית המשפט העליון קבע כי שמירה על עקרון סופיות הדיון, שמירה על היציבות המשפחתית והגנה על עקרון טובת הילד, חשש להפרת מערך איזונים בין הצדדים, וכן השלכות רוחב – הם מצדיקים הימנעות משינוי של תשלום המזונות.

לכן, במקרים בהם התקיים שינוי נסיבות ובעיקר כשאין בשינוי הנסיבות כדי לפגוע בנימוקים האמורים לעיל, ניתן להגיש בקשה להפחתת מזונות, בהתאם לנסיבות המקרה הפרטני, וזאת ללא תלות במקור חיוב המזונות (פסק דין או הסכם גירושין).

מהי אחריות הורית ואיך נקבעים זמני שהיה עם הילדים?

זכות הילד לקשר עם שני הוריו היא זכות יסוד המעוגנת באמנה לזכויות הילד אשר מתיישבת עם עיקרון העל של טובת הילד. הזכות הוכרה זה מכבר בפסיקת בתי המשפט והמגמה היא אחריות הורית משותפת. לכן, בראש ובראשונה וכל עוד אין הכרעה שיפוטית בעניין זמני השהיה, לשני ההורים יש זכות שווה להיות עם הילדים.

כאשר הצדדים לא מגיעים להסכמה באשר חלוקת השהייה עם הילדים, הם יכולים להגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לחלוקת זמני שהות, כאשר עד להכרעה בנושא זמני השהייה, הצדדים יכולים לבחור להמשיך להתגורר במשותף בדירת המגורים המשותפת. חשוב לדעת שככל והצדדים יחלקו את זמני השהיה ביניהם באופן מסוים, קודם להליך, יכולה להיות לכך להשפעה על קביעת זמני השהיה בהמשך.

במקרה שמוגשת תביעה לחלוקת זמני שהייה, בית המשפט ימנה עו"ס לסדרי דין ברשות בה מתגוררים הילדים, לצורך הכנת תסקיר. התסקיר הוא כלי מכריע לחלוקת זמני השהות של ההורים עם הילדים ובמסגרתו העו"ס תמסור את המלצתה לעניין חלוקת זמני השהייה. ככל שיעלו טענות בנושא, ההורים או מי מהם, ישלחו לבדיקת מסוגלות הורית.

חשוב להבהיר כי קביעות זמני השהייה נתונות לשינוי בכל עת, על פי הנסיבות הרלוונטיות לאותה תקופה ובהתאם לטובת הילדים.

בעבר, קודם לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, היה נהוג להשתמש במונחים 'משמורת', 'הורה משמורן' וכו'. מונחים אלו הוצאו במכוון מהתקנות החדשות, ונכון להיום נהוג להשתמש במונחים אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהיה.

חלוקת רכוש בגירושין

בהתאם לדין בישראל, כלל הנכסים שנצברו על ידי מי מבני הזוג במהלך תקופת הנישואין, יחולקו ביניהם באופן שווה בהתאם לעקרון איזון המשאבים, ובהתאם לדגשים הרלוונטיים לכל רכיב, כפי שנקבעו בדין ובפסיקה. כך לגבי דירת המגורים, נכסי נדל"ן, נכסי מוניטין וקריירה, זכויות סוציאליות, וכיוצ"ב.

חריגים לעקרון איזון המשאבים הם נכסים שנצברו לפני הנישואין, ירושות ופיצויים בגין נזקי גוף, אשר אינם נכללים באיזון, למעט במקרים חריגים בהם הוכחה כוונת שיתוף.

המועדים הרלוונטיים לצורך איזון המשאבים הם מועד הנישואין ומועד הקרע, כאשר למועד הקרע יכולה להיות חשיבות כלכלית משמעותית. לרוב, מועד הקרע הוא מועד הגשת התביעות או המועד בו מי מהצדדים עזב את דירת המגורים, אך במקרים בהם אחד מבני הזוג עשה מהלך שהוביל לשינוי משמעותי, לטובה או לרעה, במצבו הכלכלי בתקופה שבין הפירוד לבין הגירושין – יש להעלות את הטענה בפני בית המשפט, ולבקש כי יממש את סמכותו לשנות את מועד האיזון כך שחלוקת הרכוש תתבצע באופן צודק. בנוסף, מועד הקרע יכול להיקבע בהתאם למועד בו הצדדים הפסיקו להתנהל במסגרת קופה משותפת, וכל אחד עבר לנהל את חייו הכלכליים בנפרד, אף אם הם ממשיכים להתגורר תחת קורת גג משותפת.

מה הכללים לגבי פירוק שיתוף בדירת מגורים ודמי שימוש?

בתי המשפט הדנים בתביעות לפירוק שיתוף בדירת המגורים המשותפת של הצדדים, נדרשים לאזן בין האינטרס של זכות האדם על קניינו ולבין האינטרס של ההגנה על התא המשפחתי, וקיימים כללים ספציפיים שחשוב להכיר:

• כשמדובר בפירוק שיתוף בדירת מגורים, חל חוק המקרקעין שקובע כי שותף יכול בכל עת לבקש פירוק שיתוף בדירה על מנת שהדירה תימכר ושיקול הדעת של בית המשפט בעניין זה מצומצם.

• חריג לכך, הוא מקרה בו הילדים עדיין מתגוררים בנכס ולא קיים להם מקום מגורים חלופי. במקרה כזה, ניתן לעשות שימוש בסעיף 40א לחוק המקרקעין, ולבקש מבית המשפט לעכב את פירוק השיתוף בדירת המגורים.

• לצדדים יש זכות קדימה בנכס, ורק אם מי מהם לא מעוניין לרכוש את הדירה, תימכר הדירה לצד שלישי.

• היה ומי מהצדדים מערים קשיים על המכירה, בית המשפט ימנה שמאי שיעריך את הנכס וכונס שיהיה אחראי על מכירת הדירה.

• הדירה הינה נכס משותף ומקור הכספים אינו מעלה או מוריד כאשר הדירה נרשמה על שם שני בני הזוג בחלקים שווים ביניהם.

• עזיבת הבית אינה עילה להפסד זכויות בו, ומי שעזב את הבית המשותף טרם הגירושין, כאשר לא קיימת לו מניעה להמשיך להתגורר בבית, יכול לתבוע דמי שימוש ראויים מבן הזוג שנותר בבית ועושה בו שימוש בלעדי, בהתאם לסעיף 33 לחוק המקרקעין ובכפוף לכללי הפסיקה. מיום הגירושין לאילך, ההלכה אוסרת על הצדדים לגור ביחד, ולכן ממועד זה נהוג לפסוק דמי שימוש למי שמתגורר בדירה, אלא אם הצד השני ויתר על כך במפורש.

• כל עוד הנסיבות מאפשרות זאת בתי המשפט יעדיפו לדון בפירוק השיתוף בבית המגורים המשפחתי במסגרת בירור כלל הזכויות הרכושיות של בני הזוג, ולא כעניין נפרד.

• העברת נכסים בין בני הזוג במסגרת הליך הגירושין לרבות העברה לילדיהם פטורה ממס שבח באשר אינה נחשבת כמכירה לצורך חוק מיסוי מקרקעין.

לסיכום

הליך הגירושין הוא הליך מורכב המערב ערכאות שונות, הליכים שונים, ונסיבות מקרה שונות שמשפיעות על כל מקרה ומקרה. הליך הגירושין מערב, במקרים רבים, ילדים צעירים שחשוב לשמור על טובתם, ולצד זאת מערב, במקרים רבים, גם סוגיות כלכליות ורכושיות.

לכן, למשרדנו חשוב לנהל את ההליך לאחר גיבוש אסטרטגיה משפטית ברורה ומבוססת על המקרה הספציפי ונסיבותיו, אך עם גמישות ורגישות תוך כדי ההליך עצמו, ותוך שאיפה לייצור הסכמות והקפדה על מזעור הפגיעה בילדים.