שלילת בחירת הורים של תלמידים עם מוגבלויות? מה זה אומר ואיך מתמודדים?

הבן או הבת שלכם עברו ועדת זכאות לחינוך מיוחד, מימשתם את זכותכם לבחור את סוג המסגרת שלטעמכם מתאימה לו או לה – ואז קיבלתם הודעה ממשרד החינוך לפיה ועדת הזכאות שוקלת לשלול מכם את זכות הבחירה ולקבוע לילד.ה מסגרת אחרת. מה זה אומר? האם מותר לה לנהוג כך? ובעיקר, איך מתמודדים עם זה נכון?

נכתב ע"י: עו"ד גל קנר אלימי

שיתוף ברשתות:

הכלל - הורים של תלמידים עם מוגבלויות הם אלה שבוחרים את סוג המסגרת עבור ילדם

כאשר ילד עם מוגבלות מופנה לוועדת זכאות ואפיון לפי חוק חינוך מיוחד, מדובר ברגע משמעותי עבור ההורים והילד.

הוועדה בוחנת על בסיס חוות דעת קבילות, האם הילד זכאי לשירותי חינוך מיוחדים, קובעת את רמת תפקודו ומחליטה מה היקף שעות התמיכה והסיוע שינתנו לו במקרה של שילוב בכיתה רגילה.
לצד זאת, הוועדה גם מציגה לכם, ההורים, את סוגי המסגרות הפוטנציאליות (שילוב בכיתה רגילה, כיתה קטנה בבית ספר רגיל, או בית ספר לחינוך מיוחד), כאשר ככלל, זכות הבחירה את סוג המסגרת היא שלכם – ההורים.

מדובר על זכות שנקבעה באופן מפורש בחוק, כחלק מתיקון 11 לחוק חינוך מיוחד שבוצע בשנת 2018, ומעיד על הלך הרוח של המחוקק והמדינה.
ההנחה הבסיסית בחוק היא כי חלק ניכר מהילדים עם המוגבלויות מסוגלים וצריכים ללמוד במסגרת רגילה, וכי מערכת החינוך והמדינה צריכים לעודד את השילוב שלהם.
זוהי מטרה מוצהרת, הרואה בשילוב לא רק פתרון חינוכי אלא גם ערך חברתי.

לפיכך, זכות הבחירה של ההורים אינה עניין טכני בלבד, אלא חלק מהותי מהאיזון שבין טובת הילד לבין אחריות המדינה.
אלא שבהתאם לחוק, במקרים מסויימים, לוועדה יש גם סמכות לשלול מההורים את האפשרות לבחור את סוג המסגרת.

באילו מקרים רשאית ועדת זכאות ואפיון לשלול את בחירת ההורים?

סעיף 7(ב)(4) לחוק חינוך מיוחד קובע חריג – מקרה שבו הוועדה רשאית לשלול את בחירת ההורים, ולקבוע כי התלמיד ישובץ במסגרת חינוכית שונה מזו שנבחרה.

הוועדה מוסמכת לעשות זאת רק כאשר מתקיימים כל התנאים הבאים, במצטבר:

1. חשש ממשי לפגיעה בילד או באחרים: לא די בכך שהמסגרת הנבחרת נראית פחות מתאימה בעיני חברי הוועדה. נדרש חשש מבוסס לפגיעה ממשית, פיזית או נפשית, בתלמיד עצמו או באנשים סביבו (תלמידים אחרים, צוות חינוכי וכד').

2. הסתמכות על חוות דעת מקצועיות: הוועדה אינה יכולה לקבוע כי מתקיים חשש כאמור על בסיס התרשמות בלבד. עליה להציג חוות דעת עדכניות של גורמים טיפוליים – פסיכולוגים, פסיכיאטרים, אנשי מקצוע מתחום החינוך המיוחד – שתומכות בעמדתה.

3. זכות ההורים להשמיע את עמדתם: לפני שמתקבלת החלטה, על הוועדה לקיים שימוע בו ההורים יוכלו להשמיע את עמדתם המנומקת. סעיף החוק דורש לא רק "שמיעה" במובן הטכני, אלא מתן אפשרות אמיתית להציג טיעונים, מסמכים וחוות דעת נגדיות.

4. אישור של מנהל אגף חינוך מיוחד: ההחלטה אינה סופית עד שלא התקבל אישור של מנהל אגף החינוך המיוחד או סגנו במשרד החינוך. מדובר באישור מהותי, שנועד לשמש כמנגנון בקרה נוסף על החלטות מסוג זה.

מה עושים כשמתנהל מולכם הליך שלילת בחירת הורים?

במקרים כאלה, חשוב לפעול במהירות ובשיקול דעת:

1. בראש ובראשונה, יש לבקש מועדת זכאות ואפיון, שההליך מנוהל דרכה, את מלוא החומר המנהלי.
דרשו לקבל את כל המסמכים שעתידים לשמש בסיס לשיקולי הוועדה: אבחונים, חוות דעת, סיכומי דיונים קודמים וכו'.
דעו שכל מסמך שעומד בפני הוועדה – אתם זכאים לקבלו.

2. אל תסמכו רק על החומר שמכין ומגיש בית הספר או הרשות.
התחילו לארגן את התיק מהצד שלכם: תעדו שיחות ותכתובות, איספו חומרים שיש בהם כדי לתמוך בטענות שלכם, נהלו יומן מעקב אחרי התלמיד והתנהגותו, הגישו בקשה לפי חוק חופש מידע לקבלת התיק המלא, ועוד.

3. יש להבין שמדובר בהליך שימוע לכל דבר ועניין, טרם פגיעה בזכות מהותית שלכם ושל ילדיכם, ואין להקל בו ראש.
הגיבו לטענות באופן מפורט, בכתב, תוך הפניה לאסמכתאות, חוות דעת מתאימות וטענות עובדתיות ומשפטיות.

4. דעו כי אתם זכאים להיות מיוצגים על ידי עורך דין בהליך, מתחילתו ועד סופו.
לטעמנו, הזמן להסדיר יעוץ משפטי הוא כבר בשלב שבו עולה, ולו בעל פה, האפשרות לשלילת בחירת הורים.
יצוג מוקדם מאפשר לנו להתכונן, לאסוף תיעוד, להשפיע על הנרטיב, לשם גבולות, ולנהל ולהוביל את ההליך.

פרקטית, איך מתבצע ההליך? מה השלבים?

בשלב הראשון, וגם אם ביה"ס או הפיקוח או הרשות כבר אמרו לכם שהם עתידים לבקש את שלילת בחירתכם ולהמליץ על מסגרת שונה מזו שאתם מעוניינים בה, מתנהלת ועדת זכאות ואפיון 'רגילה'.
אתם תזומנו לדיון בועדה, ותנתן לכם הזכות להציג את עמדתכם באשר לילדכם ולסוג המסגרת המתאימה לו.
באותו דיון, תשמע הוועדה גם את הגורמים בבית הספר, ברשות ובשפח.

ככל שהוועדה סבורה כי זה המקרה לשקול לילת בחירת הורים, היא תודיע לכם על כך, ותזמן אתכם לדיון נוסף.
בית הספר, לפני הדיון הנוסף, יעביר לועדה מסמך ובו פירוט האירועים המסכנים לכאורה שביצע ילדיכם.
בדיון הנוסף, הוועדה תשמע את עמדתכם ביחס למסמך ולטענות בית הספר וגורמי הפיקוח והרשות.

בסיום הדיון הוועדה תקבל החלטה.

ככל ששהחלטה היא לשלול את בחירתכם בסוג המסגרת, הוועדה תעביר את ההחלטה לאישור מנהל אגף חינוך מיוחד או סגנו, קודם לפרסומה באופן סופי.

הוועדה כבר שללה את בחירתנו, האם יש מה לעשות?

תקיפת החלטת ועדת זכאות ואפיון מתבצעת במסגרת ועדת השגה של משרד החינוך.
מדוובר על הליך שגם הוא מתנהל כמעין שימוע למול גורמים במשרד החינוך.
את ההשגה אתם נדרשים להגיש עד 21 ימים ממועד קבלת החלטת ועדת זכאות ואפיון, והיא צריכה לכלול את הסעד המבוקש, את הנימוקים לו ואת המסמכים התומכים.
גם במקרה הזה, הוועדה מקיימת דיון וגם במסגרת השגה אתם זכאים להיות מיוצגים בכל שלבי ההליך.
ככל שועדת ההשגה דוחה את ההשגה, קיימת אפשרות להגיש עתירה לבית משפט לעניינים מנהליים.

סיכום

הזכות לבחור את המסגרת החינוכית לילד עם צרכים מיוחדים היא זכות עקרונית ומוגנת בחוק.
ניסיון של משרד החינוך לשלול בחירה זו מחייב קיומם של תנאים מחמירים והליך מדוקדק.

הורים שמתמודדים עם מצב כזה אינם חסרי אונים – הם זכאים להשמיע את קולם, להביא חוות דעת מקצועיות ולבקש בחינה מחודשת של טובת ילדם.
ליווי משפטי נכון יכול לשנות את התמונה לחלוטין.